גבורות שלמה פא

היו אפשר להיות בהם כלי' לכך בהם שפיר יש לעשות נס מהצלתם ממיתה לחיים ולכך הפרזים הוי הנס רק על מפלת עכו"ם ולא על הצלת עצמן אבל בשושן ומוקפין דנעשו רק להדמות לשושן כמ"ש הט"ז בסי' תרפ"ז בביאור הסוגיא הם עושין הנס על הצלת אנשי שושן עצמן וחלוקין זמ"ז ובזה א"ש הכל דהנה קשה מה פריך הש"ס במגילה בין לרבא בין לר"נ הא תניא משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו וכו' ומה פריך הרי תחלה אומר מה מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לכ"ש משמע דנס ממיתה לחיים עדיף מכס מעבדות לחירות א"כ מאי פריך דלמא הך ברייתא דלא הוכשרו כל הארצות היינו על נס מעבדות לחירות דומיא מה דקאמר תחלת עד שלא נכנסו לארץ הוכשרו כל הארצות דהכוונה על כס יצ"מ ודומה לו דהוי מעבדות לחירות דממיתה לחיים ל"ה אז ע"ז קאמר דמשנכנסו לא הוכשרו לומר על נס שמעבדות לחירות אבל נס שממיתה לחיים מותר לומר שירת אף על נס שבח"ל ומאי פריך וצ"ל כיון דקאמר הש"ס דכל הנביאים לא הוסיפו רק מקרא מגילה מהו דרש ארחב"א ואריב"ק ק"ו וכו' משמע מדפריך מהו דרש משמע שבלא דרש ל"ה כח להוסיף מקרא מגילה רק מכח ק"ו וא"כ כיון דקיי"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון א"כ כיון דלא ילפינן לה רק מק"ו מעבדות לחירות והתם א"ל שירה על נס שבח"ל גם ממיתה לחיים א"ל שירה כיון דדיו לבמה"ד להיות כנדון וא"כ תינח במגילה דשם י"ל דהמקשן עצמו מה דרוש הוי ריב"ק כמ"ש ברפ"ב דב"מ ובביצה דף ל"ט והוי ס"ל דמצד הסברא ל"ה להם להוסיף מקרא מגלה רק מכח ק"ו אבל בערכין דפריך התם פורים דאיכא ניסים לימא משמע דמסברא היכי שיש נס י"ל הלל וא"צ לבוא מכח ק"ו ובפרט די"ל דזה בזה תלוי דריב"ק הוי סובר דהנס הוי מהצלת ישראל עצמן דלולא הנס הי' ראוי לחול הגזירה וא"כ הוי הצלה ממיתה לחיים ממש וס"ל דעל מפלת הרשעים לעולם אין לומר שירה לכך יליף מכח ק"ו זה אבל בערכין ס"ל כדעת המדרש דעל גוף גזירת כלי' ל"ה להם לישראל מקום להתיירא כלל ולא נחשב זה לנס והוי הנס מה שכבשו העכו"ם והרגן וא"כ נס זה לא עדיף מנס מעבדות לחירות וליכא ק"ו גם ס"ל דאחר שעבר הפורעניות מותר לומר שירה כמש"ל וכיון שכך לא מצי פריך על רבא די"ל דלכך נצרך לטעם דהללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה מכח יום ט"ו כיון דאלו עושין כשושן ובשושן שפיר הוי ממיתה לחיים ובנס ממיתה לחיים עדיף וי"ל שירה, אף על נס שבח"ל ולכך ל"פ רק לר"נ דאמר קרייתא זו הלולא כיון דבי"ד נמי אומרים הלל ובי"ד ל"ה הנס ממיתה לחיים רק מפלת עכו"ם א"כ על נס זה אין ראוי לומר שירה דלא עדיף מנס מעבדות לחירות ולכך פריך רק לר"נ ולא לרבא די"ל בשביל ט"ו הוצרך להך טעמא דהא לא ס"ל פסברת ריב"ק מכח ק"ו רק מכח סברא ראוי לומר שירה כמו דתיקנו בחנוכה ואדרבה מסברא פריך פורים דאיכא ניסא לימא וכיון דמכח סברא הוי כן ל"ש לומר דיו וי"ל שפיר דממיתה לחיים אומרים שירה אף על נס שבח"ל ולכך פריך רק לר"נ מיום י"ד אבל במגילה דהם מתרצים ק"ו לריב"ק שפיר מקשה לתרווייהו דלדידי' דצריך לק"ו שייך דיו וא"ש ודו"ק

והנה מדי דברי בזה אזכיר מה שי"ל בדרך הנ"ל במס' מגילה חד פתח לה פתחא תחת הנעצוץ יעלה ברוש וכו' עד והיו לד' לשם זה מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי הפורים ומה בעי בהאי פתחא ויובן נמי משחז"ל מרדכי מה"ת מנין אסתר מה"ת מנין ומאי נ"מ אם הם רמוזין בהתורה או לא והרי ימי חנוכה אין רמיזין בתורת ואעפ"כ נתקנו אך הענין הוא דהנה חז"ל שדרשו כ"ז סברי נמי קרייתא זו הלולא וק"ל מאי דפריך הש"ס דא"א שירה על נס שבח"ל ומה דמתרצי חז"ל כיון שגלו חזרו להיתרן ל"ה ניחא להו דס"ל קידשה לע"ל ולכך מתרצי כך דע"כ א"א