גבורות שלמה עח

דא"א שירה על נס שבח"ל ובערכין דף יו"ד מביא שם הש"ס כמי טעמא דר"נ וטעמא דרבא ופריך שם לר"נ דאמר קרייתא זו הלולא הא תניא א"א הלל על כס שבח"ל וקשה למה פריך כאן לתרווייהו והתם פריך רק לר"נ ולא לרבא ובאמת גם לרבא קשה וצ"ע ושוב הגיד לי שבספר צ"ק הרגיש בקושיא זו וכוונתי לדעתו בזה והנה מכח חומר הנושא ליישב הסוגיות שלא יהיו סתרי אהדדי נ"ל דבר חדש ולדעתי כוונתי האמת בכוונת הש"ס והוא דהנה עיקר הטעם מה שכשבאו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה הוי מכח כבודה של א"י דרצו חז"ל לתקון ולחלוק כבוד לא"י לכך תיקנו שא"א שירה על נס שבח"ל רק מה שנעשה בארץ ולפ"ז הנה במגילה כיון שכרכין המוקפין תומה מימות יב"נ קורין בט"ו ומה שתלוי בזה אם מוקפות חומה מפורש בירושלמי הטעם שחלקו כבוד לא"י שהיתה חביבה בעת ההיא ולפ"ז כיון שחלקו כבוד לא"י ותלו כל הקריאה של ט"ו בה אז בכה"ג ל"ש הך דינא דלא הוכשרו כל הארצות לומר שירה דזה לא נאמר רק באם אין עושין בזה חלוקת כבוד והיכר לא"י אבל כאן דתיקנו כבוד לא"י מותר לומר שירה ולכך ל"ה קשה לרבא דאמר הללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה די"ל דלכך הוצרך להך טעמא מכח בט"ו דהוי קשה דעכ"פ יאמרו הלל בט"ו ובזה אש"ל א"א שירה על נס שבח"ל שכבר חלקו כבוד לארץ וקבעו רק באלו שמוקפין חומה מימות יהושע לכך הוצרך לומר הטעם דהללו עבדי ד' ולכך אף בט"ו א"א שירה רק לר"נ פריך שפיר דאמר קרייתא זו הלולא וקשה איך קורין המגילה בי"ד הא בי"ד לא עשו היכר כלל לא"י וא"כ קשה דא"א שירה על נס שבח"ל וקשה רק לר"נ אך הנה דיש פלוגתא בפ"ק דמגילה דף ה' דרבנן אמרו מוקפין חומה מימות יב"ן וריב"ק אמר מימות אחשורוש וא"כ תינח למ"ד מימות יב"ן שפיר אצטרך רבא לטעמי' דהללו עבדי ד' מכח ט"ו דעשו בו כבוד לא"י אבל לריב"ק דס"ל מוקפין חומה מימות אחשורוש גם בט"ו די בטעם דא"א שירה על נס שבח"ל וקשה גם לרבא ולכך מה יומתק בזה לשון הש"ס דבפ"ק דמגילה שם מביא הש"ס תחלה בשם ריב"ק הטעם דלכך תיקנו קריאת המגילה מכח ק"ו ומה מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לכ"ש וע"ז פריך הש"ס הלל נמי נימא ומשני ר"נ ורבא כפי תרוצם וא"כ שם הם באים לתרץ דברי ריב"ק ולשטתו דס"ל מוקפין חומה מימות אחשורוש לדידי' אף בט"ו לא עשו היכר לא"י ולכך פריך שפיר בין לרבא בין לר"נ דא"א שירה ע"נ שבח"ל ולמ"ל טעמא דעבדי ד' ולא הוצרכו לתרץ לריב"ק בע"א אבל בעירוכין שם לא נזכר דברי ריב"ק רק הש"ס מצד עצמו פריך פורים דאיכא נס מ"ט ל"א הלל וא"כ ר"נ ורבא מתרצים לדידן מ"ט ל"א הלל ולדידן מתרץ רבא שפיר כיון דקיי"ל מוקפין תומה מימות יב"נ א"כ בנס ט"ו יש היכר וכבוד לא"י ול"ש הטעם דא"א שירה על נס שבח"ל לכך הוצרך לטעם דהללו עבדי ד' רק לר"נ פריך שפיר דאמר קרייתא זו הלולא איך אומרים שירה בי"ד הרי בזה הוי רק נס שבח"ל ולכך פריך רק לר"נ וא"ש המשך הסוגיות וברוך ד' שהנחני בדרך אמת בישוב זה

והנה הרמב"ם פסק קדושה ראשנה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל ולכאורה קשה הרי כאן משני הש"ס בין לרבא בין לר"נ דאף כשבאו לארץ נאסרו כל הארצית לומר שירה מ"מ כשגלו חזרו להיתרן הראשון ומזה יהיו מוכח לכאורה דס"ל כמ"ד קידשה לשעתה ולא קידשה לע"ל דאם קידשה לע"ל א"כ מה בין כשיהיו על אדמתן לכשיגלו ומ"ש דין זה מדין היתר הבמות ואינך כיון דנאסרו כשבאו לארץ לא הותרו בשום זמן ומה ישתנו שירה מזה. ובאמת נראה דבזה הוי פלוגהתן דמ"ד הטעם דא"א שירה ולא ס"ל כיון שגלו חזרו להיתרן ש קידשה