גבורות שלמה עד

הוי ס"ד שגם אז יעשו כן ולא יפרישו בינם לבין עצמן רק יביאו ליד משה או משה יבא אצלם ובשעת נתינה יקדישו לכך אמר לא כן רק תחלה יפרישו בינם לבין עצמן ואח"כ יתנו ויקחו הוי לשון הפרשה כפירש התרגום וכמ"ש רש"י ויקח קרח דהפריש עצמו לצד אחר וכ"א כאן ויקחו לי תרומה ואח"כ מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ולכאורה יהי' מזה ראי' למ"ד דטוב מזה ומזה נודר ומשלם א"כ משמע דמצוה לנדור לכך נתן להם עצה שידרו תחלה ואח"כ ישלמו כדי שיקיימו הרבה מצות אמנם י"ל דלכאורה אין ראי' דהרי אמרינן בש"ס דגם האומר טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר מודה דבנדבה מותר וא"כ י"ל דלמא מיירי כאן בנדבה בלי אחריות אך הרי בש"ס אמרינן בפסוק וגונב מבית האיש ולא מבית ההקדש רש"א קדשים שחייב באחריותן חייב הרי דס"ל דהיכי דחייב באחריותן הוי בית האיש ואף לרבנן דפליגי עלי' היינו רק דהתם בעינן בית האיש וכיון דעכ"פ הוא גופו הקדש לא נקרא בית האיש אבל עכ"פ בית הקדש נמי לא נקרא כיון דחייב באחריותן ויש לישראל שייכות בו ואינו של הקדש לבד ולא של ישראל לבד וז"ש כאן לרמז דדוקא יפרישו תחלה דרך נדר שיתחייבו באחריות דתחילה ויקחו לי תרומה דיפרישו סתם ויהיו באחריות וממילא הוי שלהם ולא תרומתי אך אח"כ כשיקח מ"ר מהם ויפטרו מאחריות אז יהי' נעשה שלו ית' וז"ש תקחו את תרומתי אם תקחו יהי' נעשה תרומתי וא"כ כיון דבנדר איירי יהי' מוכרח לכאורה דטוב מזה ומזה נודר ומשלם אך באמת א"ש ויהי' מוכח להיפך דהנה המעיין בנדרים דף ט' תחלה קאמר שם דלעולם ר"מ הוא וע"כ לא קאמר ר"מ דאסור לנדור רק בנדר אבל בנדבה לא אמר ופריך שם נדר דנזירות מא"ל ומשני הוא דאמר כשמאן הצדיק ופירשו שם המפו' כיון דמכוין לש"ש מותר לנדור ואח"כ קאמר להיפך דלעולם ר"י הוא וע"כ ל"ק ר"י דמותר לנדור רק בנדבה אבל בנדר ל"א ופריך שם דנזירות מא"ל ומשני ר"י לטעמי' דאר"מ חסידים הראשנים מתוך שחסידים הם אין הקב"ה מביא תקלה ע"י וכו' ויש לדייק הרי כבר תירץ לעיל הוא דאמר כשמאן הצדיק למה חזר להקשות ולמה מתרץ תירוץ אחר ר"י לטעמי', אך כראה דהכלל כך הוא דלל"ק דבנדבה מותר לכ"ע וחד מ"ד ס"ל דמותר אף לנדור א"כ אין עון הנדר חמור כ"כ לזה מהני אם מכוין לש"ס אז מותר לנדור אף לכ"ע אבל לל"ב דלנדור אסור לכ"ע ואף בנדבה חד מ"ר אוסר א"כ הוי עון נדר חמור בזה ל"מ אם מכוין לש"ש עתה רק אם תמיד הם חסידים אז מותר לנדור לא זולת זה וא"ש ומזה נבוא אל הביאור דהך מדרש ו'קחו לי לשמי ס"ל כל"ק דנדרים דנדבה מותר לכ"ע, ובנדר פליגי א"כ נהי אסור מ"מ אם מכוון לש"ש מהני לכך אמר לי לשמי שיכוונו לש"ש ויתי' מותר לנדור וטוב מזה ומזה נודר ומשלם אבל ההד"א ס"ל דנדר אסור לכ"ע ולחד מ"ד אף לנדוב אסור א"כ ל"מ בזה רק להיות חסידים ממש וא"כ בחוברינו לתורה בפ' יתרו בפסוק וידבר אלהים את כל הדברים הבאתי המדרש מ"ש בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל באיזה זכות בזכות שאמרו נעשה ונשמע וביארנו שם דנעשה ונשמע הוי מדת ענוה שאמרו שאינם כדאי לשמוע ממנו ית' עד שיעשו תחלה ע"ש והנה בפ"ק דע"ז במעלות דר"פ בן יאיר יש שם דחסידות מביא לידי ענוה וא"כ יש בכלל מאתים מנה ואם הם ענוים בע"כ הם חסידים תחלה וא"כ טוב מזה ומזה נודר ומשלם ולכך הוי ק"ל איך אמר ויקחו לי תרומה הא אסור לנדור לכך אמר בשעה שאמרו נעשה ונשמע והראו שהם ענוים אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה ואז מצות לנדור וא"ש. והנה מדרש תנחומא הנ"ל כתד"א דלשמה ל"מ להיות מותר לנדור רק חסידות ל"צ כאן לי לשמי דמ"ש מכל המצות לכך מפרש דלי היינו משלי