גבורות שלמה עג

לכך נענש עליו ולכך מ"ר בפיהם אמרו ס"ל כרבנן דאין קצבה לדבר וכיון שהם אמרו שהשלימו חקם שלא כדין אמרו ע"ז עצמו נתחייבו מיתה ונדונו כמדתם אך זה לא גרע משאר עבירות ובעינן דבור ולא מחשבה ולכך אמר בפיהם אמרו אבל ר"פ סובר כר"ע דזכה משלימין לו והיינו דס"ל דקצבת אדם למעלה הוי על מעשיו וא"ל תועלת בתוספת חיים וא"כ אם נפרש כוונתם כן כדין אמרו ובע"כ דהוי כוונתם כפשוטו דשררה בקשו והוי גסות הרוח ובזה אף במחשבה שייך עונש ואצ"ל בפיהם אמרו וא"ש. והנה מה שייך הילקוט הזה לפסוק ואל משה אמר ומה בעי בזה נראה דהוי ק"ל מ"ש ואל משה אמר עלת אל ד' אתה ואהרן נדב ואביהו ונגש משה לבדו אל ד' והם לא יגשו ויש לדקדק דתחלה השווה אותם יחד משה ואהרן נדב ואביהו ואח"כ ונגש משה לבדו וא"ל דז"ה הכל מאמרו ית' ודרך ציוו דא"כ הול"ל ויגש משה לבדו מהו ונגש לשון עבר אך י"ל ע"ד מאמרם ז"ל דמפני מה לא חילק הכתוב בין חטאת לעולה כדי שלא לבייש עוברי עבירה א"כ דבאמת בסיני חטאו נדב ואביהו ונתחייבו מיתה רק שאמר הקב"ה מוטב לערב שמחתי ולא מלערב שמחת בני וחטאם היו שהיו מהלכין משה ואהרן והיו אומרים מתי ימיתו שני זקנים וכו' וא"כ י"ל טרם שהתחילו לעלות לא חטאו עדיין והיו כלם ראוין לעלות כמשה לכך השוה כולם יחד אך כיון שהתחילו לעלות אז היו מהלכין ואומרים מתי ימותו והי' בהם גסות הרוח שהוא כאילו דוחק רגלי השכינה ואין אני והוא יכולין לדור במדור אחד ונדחו הם מלגשת לו ית' אך אם היו נדחין אך הם תיו מתביישין והשי"ת ל"ח בין חטאת לעולה לכך נדחו כלם ומשה לבדו נגש ע"צ ההכרח והנה בחודשנו לתורה פ' זו פרשנו כוונת אחרת במ"ש ונגש משח לבדו ע"ש שאין הכרח שחטאו אז בסיני ובשני פירושים אלו פליגי ר' איבוא ור"פ מ"ד בפיהם אמרו מליץ בעדם דלא על גסות הרוח הוי כוונתם ואין הכוונה שהיו מהלכין ממש רק כמ"ש לעיל וא"כ לא בסילי חטאו ולכך מפרש ונגש משה לבדו כפירושינו לתורה שם אך ר"פ מפרש ונגש משה לבדו כפשוטו וא"כ קשה למה נשתנה שבתחילה השווה אותם יחד בע"כ דדרך הלוכם נתחדש חטא חדש וא"כ בע"כ שהיו מהלכין ממש כפשוטו ודרך הלוכם נתחדש החטא ולכך די בהרהור בלבם ולכך שייך זה להך קרא ואל משה אמר עלה אל ד' וא"ש

פ' תרומה בפסוק ויקחו לי תרומה בתנחומא וז"ל א"ל הקב"ה למשה עשו לי משכן שאהי' מדבר עמך מתוכו וכו' כיון ששמעו מה"ש כך התחילו אומרים רבש"ע למה אתת מניח העליונים ויורד לתחתונים ד' אדונינו מה אדיר שמך וכו' אמר הקב"ה חייכם שאני עושה כמו שאמרתם לי כמ"ש חבקוק אלוה מתימן יבוא וכו' בתחלה כסה שמים הודו ואח"כ ותהילתו מלאה הארץ א' דוד שוחק הוא עליכם הודו נותן על הארץ שנאמר הודו על הארץ ואח"כ על השמים וכו' עכ"ל והוא תמוה איך ב"ד שהוא ית' יאמר דבר שאינו אמת דרך השטאה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נראה כך ונקדים מ"ש בתנחומא פ' זו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אימתי נאמרה פ' זו של המשכן ביוה"כ עצמו וכו' ומנ"ל ביוה"כ עצמו נהי דמ"ל דהוי אחר מעשה העגל שנתרצה לו הקב"ה אכתי דלמא אחר יוה"כ הוי ולהבין זה נקדים מ"ש בתדב"א הובא בילקוט ראובני פ' זו בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י וכעת נראה בע"א ויובן מ"ש רש"י ויקחו לי לשמי למה פרט בזה לשמי יותר מכל המצות אך נראה הנה הלשון הוא מיותר ובשינוי תחילה אמר ויקחו לי תרומה ואח"כ תקחו את תרומתי ובחדא סני אך נראה דהנה אמרו חז"ל על הלל שמעולם לא מעל אדם בעולתו רק מביאת לעזרת ומקדישה א"כ