גבורות שלמה עא

ביום והי' נותן תורת חסד ול"ה יורד כלל באש ופחד הזה וא"כ ודאי ל"ה חוזרים ולא הוצרך לכפות הר כגיגית אך כיון שהיו ישינים בלילה ונתנה התורה בשם אלקים והי' האש והפחד ולכך חזרו והוצרך לכפות הר כגיגית ומה יומתק בזה לשון הפסוק ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר והנה תיבת מן המחנה מיותר דמה נ"מ בזה וגם ויתיצבו בתחתית ההר שאחז"ל מזה שכפה הר כגיגית ולמה קאמר זה כאן ולפי הנ"ל א"ש ונדרש כמין חומר דתחלה אמר שירד ד' על ה"ס במה"ר ואח"כ ויוצא משה לקראת האלקים במדה"ד ולכאורה נראה ששינוי זה הי' ממנו ית' לכך אמר שאין מניעה זו ממנו רק מן המחנה בעצמו מחמת שלא היו נעורין בלילה נמשך עון זה ולכך כיון דנעשה בשם אלקים נתייראו ורצו לחזור ולכך ויתיצבו בתחתית התר שהוצרך לכפות הר כגיגית וא"ש

פ' משפטים בפסוק ואל משה אמר עלה אל ד' אתה ואהרן נדב ואביהו הנה יש בפסיקתא הובא בילקוט פ' זו וז"ל מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין והיו נדב ואביהו מהלכין אחריהם והיו אומרים מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו נוהגין שררה על הציבור תחתיתן ר' יודן בשם ר' ייבא אמר בפירוש אמרו זל"ז ור"פ אמר בלבם הרהרו אמר ר' ברכי' א"ל הקב"ה אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה יולד יום הרבה סייחים מתו ונעשו עורות שטוחים ע"ג אמותיהם וכו' והנה להבין מאמר זה איך ס"ד שקדושים כאלו יקוו למיתת משה ואהרן קדושי עליון עבור הנהגת שררה שלהם וכבר הביאו ב"ע פ' שמיני ולפרשו נ"ל ונקדים לפרש משחז"ל במ"ר ורש"י פ' שמיני בפסוק הוא אשר דבר ד' לאמור בקרובי אקדש שאמר משה לאהרן שאמר לו הקב"ה עתיד הבית הזה להתקדש במכובדים וסבור הייתי בי או בך עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך ע"ש וקשה דמנין לו עוד שהם גדולים דלמא שוין הם למשה ואהרן אך נראה הכוונה ע"פ מה דאיתא במדרש קהלת בפ' מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל כד דמיך רבין בר"ח אעל ר"ז ואפטר עליו הדין פסוקא מתוקה שנת העובד למה דומה רבין למלך שה"ל כרם ושכר הרבה פועלים והי' שם פועל שהי' משתכר במלאכתו יותר מן כולם מה עשה המלך נטלו בידו והי' מטייל עמו ארוכות וקצרות לעת ערב באו הפועלים ליטול שכרן ובא אותו הפועל עמהן ונתן לו שכרו משלם התחילו הפועלים מצירין אנו יגענו כל היום והוא יגע בשתי שעות נתן לו המלך שכרו משלם א"ל המלך למה אתם מצירין יגע זה בשתי שעוה מה שלא יגעתם אתם כל היום למד רבין תורה בכ"ח שנה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד במאה שנה ע"ש וא"כ לפ"ז נחזי אנן אם בעצם המלאכה לא עשה זה הפועל רק כפי מעשה האחרים י"ל שכר רק כמו האחרים מ"מ אם נחזור אחר גדולת האיש ופעולת מעשיו נאמר שהוא גדול על שאר פועלים שהרי יכול לפעול בשעה אחת עה שהם הוצרכו כל היום לשהות וא"כ הוי בן בנדב ואביהו שהיו ילדים ממשה ואהרן אף דלפי האמת הי' מעשיהן שווין למשה ואהרן ממילא הם גדולים שהרי הם היו יכולין לקנות שלימות במיעוט ימיהם מה שהוצרכו משה ואהרן כמה ימים והנה איתא במדרש הובא בב"ע פ' ברכה שהר נבו שעלה בו מ"ר היו בו י"ב פסיעות וכולם פסעם ע"ר בפסיעה אחת ע"ש מ"ש הרב בעל עקידה שכל עשר שנים של חיי האדם יש בו פסיעה אחרת כמ"ש בן עשר למשנה בן עשרים לרדוף ומ"ר שחי ק"כ שנים וההר שעלה משה יש בו י"ב פסיעות ומ"ר פסעם כולם בפסיעה אחת והנה תחלת דבריו יפה כיון אך סופו לא ביאר למה פסעם כולם בפסיעה אחת ולמה נ"מ הוי זה והוא נדחק לומר דבא להראות שכוחו חזק ולא מת רק בעונם