עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryגבורות שלמה

גבורות שלמה סט

Gevurot Shlomo 69 · גבורות שלמה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוי הלבנה הוי הלילה ממשלת הלבנה ראש למנין היום דלנו הלבנה עיקר ודרך העיקר לילך בראש לכך הולך הלילה תחילה ואח"כ היום אבל לאוה"ע דמונין לחמה החמה עיקר לכן היום הולך תחלה והלילה אחריו וא"כ כיון דעיקר הטעם דמתחילין מממשלת החמה ממילא מתחילין מהנץ החמה לכך עד הנץ החמה נחשב להם כיום שלפניו ולכך אמר שפיר הקב"ה היום דומיא דמחר והי' בדעתו ית' שלא ליתן התורה ביום השלישי עד שתנץ החמה ויהי' שפיר היום דומיא דמחר דמחר הוי בוקרו עמו עד שתנץ החמה של יום הג' והיום כמי הוי בוקרו עמו כי בוקר של היום שעלה משה עדיין הי' נחשב ליום שלפניו ולפ"ז א"ש מאמר ר"ע דבע"כ מוכח דהסכים הקב"ה ע"י שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר וכיון שבא הקב"ה תיכף ביום השלישי בבוקר אם הי' הקב"ה מחזיק בדעתו שלא יצאו מכלל ב"כ עדיין ודי בשני ימים א"כ חסר בוקרו של היום ובע"כ דעד הנץ החמה הוי כיום שלפניו א"כ איך בא הקב"ה בבוקר ולא המתין עד הנץ החמה גם איך ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר הרי לפ"ז בבוקר לא נחשב יום שלישי ואם נאמר דע"ה נחשב כיום שלאחריו איך קיים הקב"ה היום ומחר היום דומיא דמחר והלא אין בוקרו עמו והו"ל לבא בהנץ החמה ובע"כ שהסכים הקב"ה עם משה שיש להם דין ישראל ממש ונחשב מע"ה יממא וכיום שלאחריו ושוב בעינן שיהי' עוד יום אחד להיות לילו עמו כיון דבעינן היום דומיא דמחר ובזה מיושב מ"ש התוס' אם הוי דרשא דהיום דומיא דמחר מה מדעתו הוי ולפמ"ש א"ש דמ"מ הוי מדעתו די"ל דלא יצאו מכלל ב"נ ושפיר הוי מדעתו ודוק היטב

ועוד י"ל כיון דאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר משמע דנחשב יום השלישי קודם הבוקר רק כשנעשה הבוקר ירד ד' על הר סיני ואם איתא דיש להם דין ב"נ והלילה הולך אחר היום א"כ לא נחשב יום שלישי עד הבוקר הו"ל להיפך ויהי בהיות הבוקר ביום השלישי דבבוקר חל יום השלישי ומדאמר להיפך מוכח דיום השלישי הוי קודם לבוקר ומוכח דהיום הולך אחר הלילה וא"כ איך יצא הקב"ה ידי מאמרו היום דומיא דמחר ובע"כ דהוי יום הרביעי למאמרו ית' כמו שעשה משה וכפרש"י בפ"ט דשבת דיום השלישי הוי לימים שלמים. ומ"ש לקיים עד שהמלך במסיבו דהנה בסוף ארבעים יום עשו את העגל והנה אחז"ל דעתים מזומנים לטובת ועתים מזומנים לרעה ולפ"ז אם י"ז בתמוז הי' יום מוכן לפורעניות כידוע לכך היו עתידין לעשות בו העגל ואם היו מקבלין התורה מקודם יום אחד הי' מתאחר מעשה העגל לאחר מ' יום של מ"ת וכבר הי' השכינה מסתלקת מן ההר אבל אם נתאחר מ"ת יום א' כדעת משה נעשה העגל לסוף מ' יום ועדיין הי' השכינה על ההר ונחשב עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו, וטעם הצורך לזה הוי ע"ד שאחז"ל האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין ואשה מעיזה פני' בפני בעלה ולפ"ז הנה יש במדרש פ' אמור בפ' שור או כשב דמשל למלך שיצא שם רע על שלטון אחד בחק המלך וראה שאין בו ממש עשה סעודה והושיבהו בראש כן עשה הקב"ה משיצא ש"ר על ישראל שעשו העגל ובדק הקב"ה וראה שאין בו ממש ועשאו הקב"ה ראש לכל הקרבנות ע"ש א"כ לפ"ז תינח אח"כ כשיהי' נעשה השור ראש לכל הקרבנות יהי' מוכח דלא חטאו אבל מה יהי' הוכחה להם שיוקם המשכן ויקריבו השור לקרבן מה עשה הקב"ה ראה שיהי' נעשה העגל בעוד שהקב"ה על ה"ס וחזקה אין אשה מעיזה פני' בפני בעלה וככך הכל מעידים שוודאי לא חטאו ישראל וז"ש וכ"כ למה ר"ל ולמה הסכים הקב"ה עם משה להוסיף יום א' לקיים מ"ש עד שהעלך במסיבו שיהי' העגל נעשה בעוד שהקב"ה על ה"ס וידעו שאין בו ממש ולא חטאו