גבורות שלמה סז

ולא יהי' לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כששמעו כבד את אביך חזרו והודו וכו' וא"כ עד שמיעת כבוד אב היו או"ה ח שדין אותו ית' שמכוין לכבודו אך יתרו הוכיח תחלת דאינו מכוין לכבודו וראי' כי המצריים טבעו בים עבור מה שהשליכו הילדים ליאור כמ"ש יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם מדה כנגד מדה והנה כיון דבאמת הוי הכל גזרה מן השמים כמ"ש במדרש שמות דמי זה אמר ותהי ד' לא צוה וא"כ למה יענשו הגוים וכמ"ש חז"ל עתידין אומ"ה לומר כן אתה מסרת אותם בידנו ומה שישיב להם הקב"ה על זקן הכבדת עולך כבר ביאר בנזה"ק דהם יענשו עבור המחשבה שלא כיונו לעשות שליחותו ית' רק לשנאתם ולהנאתם והוי נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו טלה דצריך כפרה רק מנ"ל דזה צריך כפרה לכך יביא להם ראי' מר"ע דנענש על מכירת יוסף דהוי נמי כן ע"ש ובילדותי פרשתי בזה מ"ש שפוך חמתך על הגוים אשר בשמך לא קראו כי אם את יעקב ואת נוהו השמו דל"פ א"ל הבנה דהתחיל במה שחטאו לו ית' ומסיים במה שעשו לישראל וגם הוי נגד כבודו ית' להיות בדרך לא זו אף זו אך הכוונה שיענשם עבור מה שעשו לישראל אך אוני יאמרו אתה מסרת ביד נו לזה אמר שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך כי אכל את יעקב בזיון שאכל את יעקב לא ידעיך לומר שעושים שליחותך רק להנאתם לכך ראוין לעונש והנה זה ודאי כיון דהוי גזרה מן השמים ודאי היו חוטאים כי לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בבא דינא וכיון דה"ל חטאים א"כ נחזי אנן בראובן שיש לו שנאה על שמעון אם יבוא לוי ויכהו בודאי יהי' ראובן נהנה מזה ומכ"ש שלא יכעוס על לוי ומכ"ס אם יכה ראובן לשמעון ויבוא לוי וישמח ברעות שמעון שיהי' ראובן נהנה ומכ"ש שלא יכעוס על לוי למה ישמח ברעות שמעון אבל אם יהי' איש חולה ר"ל ויצטרך הרופא לעשות לו רפואה ע"י יסורים גדולים והחולה צועק מאוד אם יבוא אחר וישמח על צעקת החולי בוודאי יסרו הרופא על הלחי דהרופא עצמו מוכרח לו לעשותו לרפאו או אבל למה ישמח הלה ברעתו כן הענין כאן כיון דהקב"ה פרע להם במצרים על חטאם אם הי' מכוין הוא ית' לכבודו א"כ הי' שונא ישראל אם אין עושין רצונו א"כ אף המצריים כיונו להנאתם ושמחו ל"ה הקב"ה כועס עליהם ומדהוא ית' מעניש המצריים על שמחתם מוכח דאינו מכוין לכבודו רק לטובת ישראל וז"ה דברי יתרו כי מן קי"ס שנפרעו מצרים מדה כנגד מדה ע"מ שהשליכו ילדים לים מוכח דאין הקב"ה מכוין לכבודו רק לטובת האדם אך אם לא הי' משלח פרעה את הע"ר אז ל"ה מוכרח דקי"ס הי' עבור גזירת כל הבן הילוד דלמא הוי כדי להטביעם שיצאו ישראל ב"ח ואף שאמר הרי אתם ב"ח הרי הוי באונס ול"ה ראי' דאין הקב"ה מכוין לכבודו וז"ש יתרו דידוע כ"מ שנאמר העם הוי הע"ר וז"ש ברוך ד' אשר הציל אתכם מיד מצרים דמה שהציל אתכם הוי עי"ז מה שהציל את העם מתחת יד מצרים ע"י הצלת הע"ר הציל אתכם ונעשיתם חפשים בלי קי"ס וא"כ לווה הי' קי"ס בע"כ מחמת גזירה כל הבן הילוד והרי הוי רק מחשבתם לבד מה ששמחו לכך עתה ידעתי כי גדול ד' מכל האלקים שאינו מכוין לכבודי דהרי כי בדבר אשר זדו עליהם נענשו רק על המחשבה לבד וזשחז"ל דגנאי גדול למשה ולישראל שלא אמרו ברוך שאם הם היו אומרים כן והיו אומרים דקי"ס הי' מחמת כל הבן הילוד ולהוכיח דאין הקב"ה מכוין לכבודו אז לא היו באים למעשה העגל אבל כיון דהם לא אמרו כן רק סברו דקי"ס הוא שיהי' ב"ח והרי באמת נעשו ב"ח ע"י הערב רב לכך פרע להם הקב"ה שבאו לידי מעשה העגל והוי שליחות הע"ר לרעתם וממילא לא נעשו חפשים ממצרים רק ע"י קי"ס לכך הוי גנאי גדול שלא אמרו ברוך דלכך באו לחטא כזה ואלו היו אומרים ברוך לה' באים לזה וזה דבר