גבורות שלמה סה

בדה"ט אלו נשארו בים וחזר המים למקומם ואעפ"כ לא יכלו המים להזיק להם ונחשב דה"ט ודרך שלום לא דרך מלחמה אבל אלו שלא היו שלמים וראוין להנצל רק דרך נס אלו נצולין דרך מלחמה והתנגדות לכן נהפך הים ליבשה והם הלכו בו והוא דרך מלחמה היפך טבע הים ונצולו דרך נס והי' ב' כתות לכן אמר לגוזר י"ס לגזרים

ובזה הבוא נבוא אל הביאור דהנה כבר הבאתי דפליגי שם בע"ז דר"א אומר לעולם יבקש אדם צרכיו ואח"כ יתפלל ור"י ס"ל דיתפלל ואח"כ יבקש צרכיו כדאשכחן במ"ר ור"א דוחה דשאני משה דרב גוברי' ולפ"ז המדרש הנ"ל בא להוכיח כדברי ר"א דק"ל מ"ש להם מ"ר ואתם תחרישון אם הכוונה דישתקו לגמרי איך ס"ד שימנע משה מהתפלל דאף שהי' בטוח בנס מ"מ איתא במדרש פרשת תצוה בפסוק קחו עמכם דברים דאעפ"כ לא ישתוק מן התפילה אף שראה שכבר עזר לו הקב"ה וכדאשכחן גבי מרדכי דאף שכבר הרכיבו המן מ"מ וישב מרדכי אל שער המלך להתפלל וכמ"ש ואתה תשוב ושמעת בקול ד' אלקיך הרי מבואר שם דאף שהתחיל הישועה א"ל לעמוד והתפילה ואיך אמר משה ואתם תחרישון ובע"כ הכוונה כך דהיכי דרב גוברי' ראוי לו להקדים השבח תחלה ואח"כ יבקש צרכיו ולפ"ז מ"ר לא מנעם מלהתפלל רק שלא יאמרו השירה תחילה רק יבקשו צרכיהם תחלה וביאר להם דהם אינם רב גוברייהו דהנה הוא דבר עם אלו שלא נצולו בדה"ט רק הוצרכו לישועתו ית' בשם הוי"ה ב"ה המורה על שידוד הטבע ולכן עלו מן הים טרם שבאו המצריים לים והנה אלו שנשארו בים עד שחזרו המים והמצריים נטבעו והם נצולו אלו ראו את המצריים גם בשביעי ש"פ שהרי טביעת המצרים והחזרת המים הי' בבוקר לשביעי כדמפרש בקרא וכיון דאז היו ישראל עדיין בים ראו את אלו אבל אלו שעלו תחלה מן הים לא ראו את המצריים ולכן מ"ר דבר עמהם ביום ו' ש"פ כמשמעות הכתוב דאח"כ סיפר מן הלילה משמע דדבורו של משה הי' ביום ו' תיכף כשהגיש פרעה ונתייראו וז"ש התיצבו וראו את ישועת ד' אשר יעשה לכם היום נ"ל דאתם לא תנצלו בדה"ט רק ע"י ישועת ד' וראי' כי כאשר ראיתם את מצרים היום בו' ש"פ לא תוסיפו לראותם עוד ולא יראו אותם למחר בבוקר כאשר יראו הכת השני' והיינו שהם ינצלו דרך שלום בלי מלחמה והתנגדות אבל אתם ד' ילחם לכם תנצלו דרך מלחמה וההתנגדות והים יהי' נעשה ליבשה א"כ מוכח דהם אינן רב גוברייהו דאם הי' רב גוברייהו היו נצולין דרך שלום ודה"ט ואם כן כיון דאינם רב גוברייהו ואתם תחרישון מלומר שירה דודאי לצעוק ראוי כ"מ דאפשר רק לומר שירה קודם הצעקה זה אינכם רשאין דאינכם רב גוברין ומוכיח המדרש מזה כדעת ר"א וא"ש בעזה"י וי"ל בזה ומדרש תמוה בשה"ש בפסוק הראני את מראיך שנאמר התיצבו וראו את ישועת ד' ע"ש שלא רציתי להאריך והמבין יבין

פ' יתרו בפסוק ויאמר יתרו ברוך ד' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומ"ד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול ד' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם. להבין מקראי קודש הללו האריכות וכפל הלשון ובפרט משחז"ל דגנאי הדבר למשה וס' רביא מישראל שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך וכבר עמדנו כ"פ הרי כבר אמרו שירה שלמה ומה מעלה ה"ל לברוך יותר וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נ"ל ונקדים מ"ש בפ' בשלח בפסוק ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ולהבין מאי נקט תחלה העם ואה"כ ישראל ונראה בהקדם לפרש מ"ש פ' בא בפסוק ולא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים וזה חסרון הבנה ומה קמ"ל