גבורות שלמה סג

הראי' אותו ית' הוי לדעת שא"א להשיגו ולראותו בשום אופן ולכן הרואה באספקלריא שא"א ז"א רואה היטב ונדמה לו שהוא רואה אבל הרואה באספקלריא מאירה רואה שאינו רואה וא"א להשיגו בשים אופן והוי ראייתו ית' היפך מראיית כל הנבראים שכל הנבראים אם אינו רואה היטב אינו רואה ואם רואה היטב רואה אבל הוא ית' להיפך מי שהוא רואה היטב רואה שאינו רואה מאומה ומי שאינו רואה היטב נדמה לו שהוא רואה וזה עיקר השגחתו ית' מה שביד האדם להשיג היינו שא"א להשיגו יזה תכלית ההשגה ונקדים עוד מ"ש בעל העיקרים קרים בפ' מ"ש ישעי' אוי לי כי כדמתי כי את המלך ד' צבאות ראו עיני דהכוונה דישעי' נצטער. שראה שנפל בכח המדמה ואינו רואה ראי' שלמה שהרי נדמה לו שראה אותו ית' ואיך אפשר לראותו כביכול ובע"כ שנפל בכח המדמה ע"ש תרי מוכח שתכלית השמחה לאדם הוא אם משיג שא"א לראותו ית' אבל אם נדמה לו שרואה זה צער הוא לי ולכן הנביא יחזקאל שראה אותו ית' בע"כ ה"י באספקלריא שא"מ אבל ישראל על הים ראו אז באספקלריא מאירה ולכן אדרבה ראו ש לראותו וז"ש חז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כי הם ראו באספקלריא מאירה ויחזקאל ראה בא"מ אך זה הי' בשעת הליכתם בים אז כלם ראו באספקלריא מאירה אבל אחר שעלו מן הים וראו את מצרים מת על שפת הים ונתנו עיניהם בבזה כסף וזהב נפלו מן המדרגה כיון שעכ"פ עתידין לחטוא ולכן נעשו כת ת כתות אלו שנתנו עיניהם בממון נקראו עם והם ראו באספקלריא שא"מ ונדמה להם שרואין אותו ית' אבל הגדולים שלא נתנו עיניהם בממון נשארו רואים באספקלריא מאירה וראו שאינם רואים מאומה רק ידו הגדולה כי הוא ית' ניכר מצד פעולותיו ופעולות ו ראו לא אותו ולכן אם ל"ה הגדולים אומרים שאינם רואים לא הי' מתייראין הקטנים מראייתם כי אדרבה אמרו שעלו למעלת השגה לראות אבל כיון שראו לגדולים שאינם רואים א"כ בע"כ ווה שנראה להם כרוחים הוא מצד חסרונם לכן מלאו רתת ופחד וכמ"ש ישעי' אוי לי כי נדמתי וזש"ה כי מתחילה בים היו כלם שוין בראי' אך כשראו את מצרים מת וראו ביזה רבה אז נעשה ביניהם חלוקי דעות א וירא ישראל את היד הגדולה הגדולים שנשאר במדריגתם המה ראו רק את היד הגדולה אבל אותו ית' לא ראו אבל העם נדמה להם שרואים גם אותו ית' לכן ויראו העם את ד' מלאו רתת וחלחלה כיון דהגדולים אינם רואים מה שהם רואים הוא מצד חסרונם ומ"מ עמדי באמונתם שהרי הי' אפשר להם לומר להיפך כיון דהאדם וראה לעינים א"כ הו"ל לומר דלעולם האמת אתם והמה גדולים מגדוליהם וממשה שהם רואים מה שהגדולים אינם רואים אך הם תל החסרון בעצמם והאמינו בו ית' שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף וגם האמינו שמשה עדיף מנייהו והראי' הוא מצד חסרונם ולכן אמר ויאמינו בד' ובמשה עבדו דהעיקר כדברי משה וסייעתו וא"ש בעזה"י

מעתה הבוא נבוא לבאר המדרש הנ"ל בפסיק כחוט השני שפתותיך אך תחלה נפרש מ"ש הכתוב לגוזר י"ס לגזרים כל"ח והכוונה דאיתא במדרש דר"י ור"ל פליגי ח"א כשעלה אחרון שבישראל מן הים ירד האחרון שבמצרים לים וח"א על אלו ואלו כטל הים ופשט הקב"ה את ידו והצילם ונ"ל דתרווייהו איתנייהו וב' כתות היו שם דהנה ידוע מ"ש השערי אורה דמ"ש חז"ל כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טב לרע הוא רק בצדיק שאינו גמיר ובזה אם רוצה הקב"ה להצילו צריך שלא יהי' אצל הרעה כלל כ"א יהי' אצל הרעה תוכל לשלוט בו ח"ו אבל מי שהוא צדיק גמור זה אף המשחית מבחין ואינו יכיל ליגע בו וזה יוכל להיות אצל הרעה ולא יהי' ניזוק ע"ש והנה הך כללא דצדיק שאינו גמור יוכל להיות ניזוק אם