גבורות שלמה נט

לשכר הרבה והוא ית' פורע תמיד מדה כנגד מדה ולכן במדה שמשבח אותו ית' זוכה ליתן לו ממדה זו ובזה נבין משחז"ל בפ"ק דע"ז דר"א אומר לעולם ישאל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל ור"י אומר דתחלה יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שכן מצינו במ"ר ופריך ור"א לילף ממשה ומשני שאני משה דרב גוברי' ולכאורה א"ל הבנה מה רב גוברי' להזכרת השבח תחלה אך לפמ"ש א"ש דהיכי דהוי סתם אדם ואינו בטוח דבשירה שלו יהי' נענה תיכף לכן בזה כל דהוי ענינים נפרדים בשבח בפ"ע והבקשה בפ"ע ראוי לדעת ר"א לבקש תחלה ואח"כ יסדר השבח ובפרט כיון דבאמת מצד עצם הדבר ראוי שיהי' כ"א נענה בעת הזכרת השבח תיכף ומה שאינו נענה החסרון מצד האדם שהוא אינו ראוי לכך אבל שכל דרך איש ישר בעיניו ואין האדם מבין על חסרונו אם יאמר שבחו ית' תחלה ולא יהי' נענה תיכף יקל בעיניו סידור שבחו ית' לומר שהוה דבר קל ח"ו או שיאמרו הרב כמה קשה ע"ד שאחז"ל בפ' רב לך אל תוסף דבר אלי בדבר הזה ולכן ס"ל לר"א דראוי לבקש צרכיו ואח"כ יתפלל אבל במי שהוא רב גוברי' ובטוח הוא שיהי' נענה בשעת השבח אין חילוק מבקשת צרכיו להשבח ושניהם הוי ענין אחד והשירה והבקשה נעשין כאחד ובזה ראוי לסדר השבח תחלה ולו משפט הקדימה דבקשת צרכיו הוא ענין א' והשבח הוי בו תרתי וכמו דאמרינן בפ"ק דברכות בק"ש דבויאמר אית בי' תרתי כן ה"נ כאן דלמי שהוא רב גוברי' הוי השבח חדא דאית בה תרתי דהשבח פועל לבקשת צרכיו ג"כ ולכן ראוי להקדימו

ובזה פרשנו בחידושינו מכבר מ"ש במדרש פ' זו בפסוק מה תצעק אלי הה"ד והי' טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כיון שעומד אדם ומכוין לבו בתפלה מיד הקב"ה שומעו שנאמר והי' טרם יקראו ואני אענה וביארנו הכוונה בילדותינו ממש וכעת נדפס ס' פנים יפות וביאר כן גוף כוונת הפסוק רק המדרש לא הביא והנה נוסיף נופך בדבר דמנ"ל להמדרש כן אך נראה דק"ל מהלשון הצעק אלי דל"ל למימר אלי אל מי יצעק אם לא אליו ית' אך הכוונה דכל צעקה לפניו ית' הוי העיקר לעורר אותו ית' לראותו בצרתו דלפעמים כתב והסתרתי פני מהם לכן צריכין לצעקה לעורר אותו ית' שיהפוך כביכול פניו אליו לראות בצרתו וכמ"ש בילקוט תהלים בפ' האר פניך ונושעה אר"י אין לנו אלא הארת פנים בלבד והכוונה דא"צ לנו יותר רק שיאר פניו אלינו די בזה א"כ תינח אם אינו מסדר שבחו ית' כראוי אז צריך לצעקה אבל אם מסדר שבחו ית' תחלה הנה הזכרת השבח גורם התקרבות השכינה כמ"ש בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וכן אחז"ל בברכות במי שאינו סומך גאולה לתפילה במשל לאוהבו של מלך שדפק על פתחו נכנס המלך ומצא שהפליג אף הוא הפליג ע"ש ומוכח מזה דע"י אמירת הגאולה ושבח נחשב כדופק על פתחו של מלך וגורם שהמלך יוצא לקראתו ולכן אמר הוא ית' למשה מה תצעק אלי דייקא לי א"צ לצעקה שכבר אני אצלך ולכן הי' ק"ל דמה זה תמהון מהיכן יהי' הדבר למ"ר ידוע שהוא ית' עמו טרם הצעקה לכן אמר הה"ד והי' טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים השבח דהשבח נקרא דבור ולא קריאה ואני אשמע כיון שע"י השבח גורם שהוא ית' מתקרב אליו וא"צ עוד לצעקה ע"ש בדברינו והבן יותר היוצא מדברינו דסיפור שבחו ית' גורם טובה רבה וז"ה חידוש יותר ממתן שכר שאר מצות והוא עד מה שפרשנו בפ' ואתחנן דלכך אמרו חז"ל דמתן שכר של שבת לא אודעינהו ונתן בצנעה ולמה יגרע מכל המצות אך שכר ל"ש לבקש רק בדבר שאינו כבוד להפועל אבל דבר שהוא כבוד גדול כמו אם יתן המלך לאחד את טבעתו או מוניטין שלו היתכן שיבקש מהמלך שכר ע"ז עבור מה שנישא את טבעתו ולכן ה"ל