גבורות שלמה נו

המטיב כמה טובות עשה אם שמעון צריך עוד איזה טובה מראובן אז שייך לומר כמה טובות עשית לי ומהראוי שתעשה גם עתה לי טובה בענין כזה שייך להזכיר את הטובות גם לפני בעל המטיב וכן ה"נ ישראל מבקשין ממנו ית' לומר אשירה לד' נזכה עוד לנסים לע"ל ואמר לפניו שירה והיינו כיון דכי גאה גאה כו' וכמה נסים עשית עמדי ראוי שתעשה לי עוד לע"ל ונאמר לפניך שירה ולפי פי' זה הוי שפיר השירה לפניו ית' וז"ש התנחומא להכריע בין הפרושים דהפי' אשירה לד' הוי כפי' המדרש לעיל דלע"ל יאמרו כן וז"ש לד' אמרוהו דלפניו ית' אמרוהו לבקש על העתיד ולא לפני בו"ד ולא כפרש"י דאמרוהו על עתה ונצטרך לומר דפירש טובותיו לפני בו"ד רק לפני ד' אמרוהו בקשה על העתיד ולפ"ז נאמר למה באמת לא אמרו על עכשיו אלא על העתיד הוא בהקדם לפרש מ"ש בפ' ויגש דחז"ל אמרו במס' מגילה ומס' ערכין דא"א שירה על הנס שבח"ל ואמרינן שם דעד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה ומשנכנסו לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה וכתבנו הטעם דא"ל שירה על נס שבח"ל דשירה א"ל רק במה דהוי נחת ושמחה לפניו ית' אז שייך לשורר לפניו ית' אבל במה שהוא ית' אינו נהנה לא ניחא לומר לפניו שירה וכמ"ש חז"ל בים דבקשו מה"ש לומר שירה בים ולא הניחם הקב"ה וא"כ ה"כ בח"ל כיון דנמסר לשרים למעלה ואם הוא רוצה לשדד הטבע טוען השר כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלו ממנו וא"כ נהי דהוא ית' עושה נגד הדין ועושה נס א"ל נחת רוח בכך לכן א"ל שירה לפניו אבל בא"י כיון דלא נמסר לשרים רק הוא ית' מנהיג אותה הוא עושה בשלו וברצונו וניחא לי' בנס כזה ולכך י"ל לפניו שירה ע"ז ולפ"ז כיון שקודם שנכנסו ישראל לארץ היו כל הארצות שווין והוי הוא ית' בכ"מ ולא נמסר לשרים א"כ בכל מקום הוי הנס בנקל ולכן הותר לומר שירה בכ"מ וכתבנו דזה יהי' תלי' בפלוגתא אם א"י מוחזקת בידנו מאבותינו או לא דאם מוחזקת בידינו א"כ כבר נתקדש א"י תחלה א"כ כבר נמסר חו"ל לשרים ולכן גם קודם שנכנסו ל"ה רשאין לומר שירה על נס שבח"ל אך אם אינו מוחזקת מאבותינו אז עד שנכנסו ישראל לארץ הי' השכינה בכ"מ והותר לומר בכ"מ ולכן הנה ב' הפירושים הנ"ל יהי' תלוי בזה דמאן דס"ל דאמרו שירה על עתה ס"ל דאינה מוחזקת מאבותינו ומותר לומר שירה על נס שבח"ל אבל מאן דס"ל ישיר לע"ל ס"ל דכבר מוחזקת מאבותינו וא"כ גם אז נאסר לומר שירה על נס שבח"ל לכן אז ישיר לע"ל דאז יהי' הנס בארץ ובזה נבון מ"ש וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ד' במצרים ולמה תלה את היד הגדולה דוקא בראית מצרים מת על שפת הים אך הנה איתא במפ"ר ובמדרש במ"ש את מצרים מת קאי על שר של מצרים ובזה א"ש דתחלה סברו ישראל דא"י אינה מוחזקת עדיין וכל העולם לא נמסרו לשרים רק תחת ידו ית' ולא הוי חידוש כ"כ על הנס אך כעת שראו שרי של מצרים על שפת הים ראו כי כבר נמסר ח"ל לשרים ואם מן השר נטלו הקב"ה הוי נס יותר גדול וז"ש וירא ישראל את מצרים מת וירא ישראל את היד הגדולה וז"ש אשירה לד' כי גאה גאה דאם לא הי' תחת יד השר הי' נס אחד וגאות אחת אבל אם נמסר לשרים הוי הגאוה בכפלים וכיון שראו שהוא תחת יד השר א"א שירה על נס שבח"ל ולכן אמרו אשירה לד' לע"ל והטעם משום דגאה נאה בכפל והוא ת"י השר וא"א שירה על הנס שבח"ל וז"ש במדרש דהנה האדם העושה בבית שלו ל"ש מלחמה ויכול לבנות ולהרוס אהל אם השכיר ביתו לאחר אם רוצה לשנותו או להוציאו אז נהי דגוף הבית שלו מ"מ כיון דהשכירו צריך למלחמה וה"נ הנמשל אם לא הי' הוא ית' מוסר לשרים א"צ למלחמה אבל מסרו לשרים נהי דהעולם שלו מ"מ אם רוצה ליטלה צריך למלחמה וז"ש מ"ר כיון דה' ילחם לכם וצריך אח ולכך