גבורות שלמה נה

הוצרכו אח"כ לקבל התורה ברצון מחדש וז"ש במגילה יום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והכוונה דהיום אשר שברו הרשעים לשלוט בהם היינו משלהם דהוי אצלם מקצת היום ככלו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים בשונאיה"ם בשל שונאיהם כי ישראל שלטו אז בשל נכרים דהוי להם חלילה אחר היום וליכא מקצת היום ככלו לכך לא היו יכולין לקבוע יום י"ג למשאת כיון דעיקר הצלתם ביום ההוא היו עבור שחשבוהו עדיין לימי אבלו של משה ואיך יקבעוהו למשתה ושמחה לכך קבעוהו בי"ד ואם המוקפין נמי יקבועוהו בי"ד במה יהיו היכר לא"י בין מוקפין לפרזים לכך קבעוהו הפרזים בט"ו וז"ש הכתוב דמסתמא סעודת אסתר היתה בט"ו כמשאחז"ל וכן עשיית העץ היו בט"ו וא"כ איך אמר בלילה ההוא דמשמע לילה של אותו היום הרי הלילה הוי שייך ליום מחר ואיך אמר ההיא אך כאן התחיל הישועה ורימז שישראל נדונו כב"נ דלילה הולך אחר היום ע"כ אמר בלילה ההיא של אותו היום לפניו שהיה משתה אסתר. והנה הפסח נאכל בלילה ואף דעשייתו הוי ביום מ"מ האכילה הוי בלילה והיינו מכח דבקדשים הלילה הולך אחר היום והנה בכל הקדשים אינו מוכת כ"כ דלילה הולך אחר היום דדילמא מצותו לאכול ביום ובלילה של יום הב' אך בפסח כיון דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ומהו לשון הזה ע"כ הכוונה אותו יום הקרבתו א"כ מוכח דהלילה הולך אחר היום וז"ש בילקוט דאכילתו עמדה להם בימי המן ואכלו את הבשר בלילה הזה דמורה דלילה הולך אחר היום וכן בלילה ההוא נדדה שנת המלך דמלשון ההוא מורה דלילה הולך אחר היום וא"ש בעזה"י ודו"ק ובזה נבין מ"ש במגילה והחודש אשר נהפך להם מאבל לשמחה ומיגון ליו"ט והוא תמוה הרי החודש הזה אדר והרי אז מקודם נתבטל הגזירה ונודע להם זה מכבר וא"כ ל"ה בו אבל ויגון מעולם והול"ל החודש אשר היו ראוי ליגון ובמ"ש מיגון משמע דכבר היו בו יגון ולפמ"ש א"ש דהכוונה דיגון ואבל של מ"ר במה שהיו אז יגון ואבל עי"כ נהפך עתה לשמחה וא"ש

פ' בשלח בפסוק אשירה לד' כי גאה גאה בתנחומא וז"ל גאוני וגאותיו גאוני במצרים בני בכורי ישראל וגאותיו במצרים השיר יהיו לכם כליל התקדש חג גאוני בים ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וכו' וגאותיו בים אשירה לד' כי גאה גאה, גאה בעוה"ז וגאה לעוה"ב עכ"ל והוא תמוה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י וכעת נראה עוד ונקדים לפרש מ' במדרש בפסוק ד' ילחם לכם ואתם תחרישון, ואתם תחרישון מלומר שירה עכ"ל והובא במפ' והוא תמוה ומה שנ"ל בזה הוא בהקדם מ"ש רש"י בביאור אז ישיר דנתן בלבו לשיר וחז"ל אמרו במדרש ובזוה"ק שר לא נאמר אלא ישיר לע"ל הרי שמחולקין המדרש ורש"י על איזה שעה נאמר שירת זו על עתה או על הע"ל ובזה י"ל מ"ש בתנחומא וז"ל אשירה לד' כי גאה גאה לד' אמרוהו ולא לבו"ד עכ"ל והוא תמוה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י וכעת נראת דהנה ד"מ אם ראובן יעשה כמת טובות לשמעון אם יבוא שמעון ליתן תודה וח"ח לראובן א"ל לפרש לו הטובה שעשה לו שהרי ראובן יודע כמותו ודי לומר בקיצר תודות לך על הטובה שגמלתני אבל אם יבוא שמעון לפרש מעלת ראובן לפני אחרים אז צריך לפרש כמה טובות עשה לו כדי לפרסם מעלתו דאחרים לא ידעו מזה וה"נ בשירה הזאת פירשו כל הטובות שעשה ית' עמהם ואם נאמר דהוי הודאה על עתה א"כ ל"ש לומר דאמרוהו לפניו ית' ליתן לו הודאה דלפניו ית' א"צ להזכיר הטובות דהוא יודע יותר מהם ובע"כ יהי' השירה לפני ב"א שאין מכירין כמה טובות עשה הוא ית' וצריך לפרש להם הטובות אך אם נאמר דהי' השירה לפניו י"ת אז צ"ל דהוי השירה על העתיד דהנה אימתי שייך לומר לפני הקב"ה בעל