גבורות שלמה מח

ישלח מלאכו לפניך ר"ד אומר ה"ז מלאך מסיום ועמ"ש בפי' במ"א דהוי ס"ל כמ"ש במדרש פ' ויצא דמן התורה וכו' דאין זווגי של איש אלא מהקב"ה ובע"כ הכוונה שלא נמסר לשליח וא"כ קשה האיך אמר הוא ישלח מלאכו לפניך לכך אמר דכאן לא נתן הברירה ביד איזה מלאך שירצה לילך רק ה"ז מלאך מסוים והקב"ה מייחד המלאך ובזה נחשב כאילו הקב"ה עשאו כביכול בעצמו ממש ובזה נבין כאן דהנה אמרו חז"ל דשלשה הקב"ה מכריז עליהם בעצמו ואחד מהם מנהיג טוב וכו' הרי ג"ז מהדברים שלא נמסרו לשליח והנה התוס' בנדרים דף ל"ו בבעיא דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו כתבו דאף בקדושין אמרינן בפשטות דהוי שלוחי דרחמנא התם קאמר דהוי שלוחי דרחמנא נמי וכאן מבעיא לי' אם הוי רק שלוחי דרחמנא או שלוחי דידן ג"כ ע"ש ולפ"ז כן יהי' כוונת יוסף כאן דהנה שלוחי דשמיא הוי ודאי כמ"ש כי למחי' שלחני אלקים לפניכם אך זה יש להסתפק אם נחשב נמי שליח שלהם ג"ב או רק דשמיא וזה תלוי בכך אם לא עשאם הוא ית' דוקא אותם לשליח ע"כ רק מכריז סתם מי אשלח ומי ילך והמה התנדבו להיות שלוחי יתברך אז נקרא יוסף שליח דשמיא ושליח דידהו ג"כ כיון דבזה נחשב נמסר הדבר לשליח ויש להחזיק טובה גם לשליח נחשב שליח דידהו ג"כ אך אם הוא ית' גזר על השליח וגזר עליהם דוקא להיות שלוחים ממילא אין להחזיק טובה להשליח רק לו ית' וזה נחשב לא נמסר לשליח כלל לכך לא נחשב שלוחי דידהו אלא שליחו דשמיא לבד אה דברי יוסף שאמר שניח שמיא אני בודאי כי למחי' שלחני אלקים לפניכם לשים לכם שארית בארץ כי אך מזה לא נודע אם הוי שליח דידהו או שליח דשמיא לבד אך מזה מוכח דעתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים ואיני שליח דידכו רק שליח דשמיא ובע"כ נעשיתי שלוח לו ית' והיינו כיון דישימני לאב לפרעה ולאדון וכו' וזה אינו עושה רק הקב"ה בעצמו ולא נמסר לשליח לכך איני שלוחכם וא"ש

בפסוק וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד הנה מ"ש ויאחזו בה מה קמ"ל בזה והמשך המאמר להדדי ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד וגם להבין הסמיכות לזה ויחי יעקב וכו' וכתב רש"י דלמה פ' זו סתומה כיון שמת יעקב אבינו נסתמו עיניהם של ישראל מצרה השעבוד וכבר הקשינו בחדושנו מכבר דזה א"ל מקום עכשיו דהרי עתה עדיין הי' חי ולקמן בפ' שמות היה לרמז כן ולא עתה וכבר כתבנו בזה זה כמת שנים. וכעת נראה בזה ונקדים לפרש מ"ש ויגש אליו יהודה דלמה בתחלה הסכים ואמר הננו עבדים לאדוני גם אנחנו ואח"כ כשאמר יוסף הוא לבדו יהי' עבד ואתם עלו לשלם עמד יהודה וערער וכבר מלת אמורה בזה בעזה"י וכעת נראה כך גם יובן מה שהשיב להם הרודף אחריהם גם עתה כדבריכם כן הוא דא"ל הבנה ועיין במפרשים ובחידשינו מכבר וכעת נראה כך ונקדים בפ' ז' ואת יהודה שלח לפניו להורות גושנה והנה למה שלח דוקא את יהודה וכנראה שהמדרש הרגיש בזה ומתרץ זה וביאור כונת דבריו בחידושינו מכבר וכעת נאמר טעם אחר והנה במדרש יש להורות לפניו גושנה היינו לתקן לו בית תלמוד והנה כוונת יעקב בזה הוי אטו לא ידע דכלום חסר מבית המלך ואם לא ימלא בית תלמוד בבית יוסף יוכל לעשות בעצמו אך כוונתו הי' דידוע דמצרים הוי מקום טומאה ביותר ולא רצה יעקב לבוא למקום טומאה ביותר לכך רצה לתקן בית תלמוד ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ונחשב כאילו כבר הי' שם בית תלמוד ויתקדש המקום ולא יבוא למקום טומאת כ"כ והנה לכאורה לא הי' צריך לזה דבלא"ה כיון דיש במדרש דפרעה כתב לה לשרה את ארץ גושן א"כ כבר נתקדש גושן ע"י שהי' של שרה אך באמת ז"א מוכרח דהי' של שרה דהרי פליגי רבנן וראב"ע בכתב