גבורות שלמה מד

להם רק שהם רצו לוותר להם ולמכור לסם בפחות ממה שמוכר למדינות אחרות וכפי היושר דנהוג דלאנשי מדינתו מוכרין בפחות מלאחרים כן רצו ויוסף לא רצה לוותר להם בפחות רק אם ימולו ובאם לאו ישלמו כשאר אנשים אך לפ"ז קשה הרי שוב הוי רק אונס ממון ולא מיתה א"כ שוב הוי באונס ומה מהני המילה ומה הועיל בעצתו אך מזה יהי' ראי' לדעת ר' יוחנן בתשו' מהרי"ק שהביא ראי' דאף שעבר האונס אם הוי ביד האונס לחזור ולאנסו נחשב אונס והביא ראי' מדברי התוס' פ"ט דשבת גבי מודעה רבה לאורייתא שכתבו דהוי בידו להניעם במדבר ע"ש מוכח דס"ל דאף דאין האונס השני כמי הראשן ממש רק כל דדומה לו והוי כעין אונס הראשן ודכוותי' נחשב נמי כאילו כבר אנסו אף דלא אנסו בשני עדיין ואף דמהרי"ק השיג עליו בחידושנו ישבנו זה וכן בישועת יעקב אה"ע סי' קנ"ד. והנה מכאן יהי' נמי ראי' לדברי ר' יוחנן וז"ש במדרש כיון דגזר על התבואה והרקיבה הוי בידו לגזור להרגנו וא"כ כאן דבידו לאנסם ולתרגם שוב הוי אונס עיתה וגמרו ונתרצו וא"כ הוי מילה מעלייתא לכך כל אשר יאמר לכם תעשו ומזה הוכיח המדרש דהוי ביניהם כל מאמר זה דבלא"ה הוי רק אונס ממון בע"כ דהוי כאן אונס מיתה ולומר בפי' להמיתם וודאי לא העיז יוסף רק כיון דגזר על התבואה והרקיבה הוי בידו לגזור מיתה וכיון דבידו לאנסם הוי כאילו אנסם ושוב גמרו ונתרצו וא"ש ונכון בעזה"י

בפסוק וטבוח טבח והכן הנה חז"ל אמרו בפ"י דחולין וטבוח טבח פרע להם בית השחיטה והכן טול ג"ה לפניהם אתיא כמ"ד ג"ה נאסר לב"נ. ותמהו התוס' מנ"ל כן דלמא קיימו התורה עד שלא נצטוו דהרי בשחיטה ע"כ הוי כן ייע"ש וכבר נאמרו בזה תרוצים רבים וגם אני בחמלת ד' עלי כתבתי וכעת נראה בעזה"י ב' דרכים א' דרך פלפול וא' דרך אגדה והוא דהנה הראשנים מחולקין אם בדיקת הריאה דאורייתא או דרבנן ולכאורה מסוגיא זו יחי' הוכחה ברורה דהוי מדרבנן דאי מה"ת מנ"ל למדרש והכן טול ג"ה בפניהם הרי בזה אין הוכרח לו דאפשר לו בל"ז ליתן להם חתיכה אחרת שאין בה ירך ובשלמא שחיטה א"א לכזית בשר בלי שחיטה, אבל ג"ה אפשר בל"ז וטפי ה"ל למדרש טול הריאה בפניהם דבזה אם הוא טרפה כל הבהמה אסורה והי' זה מסתבר מלמדרש טול ג"ה בפניהם א"כ מוכח להדיא דבדיקת הריאה מדרבנן. אך ליישב שיטת הפוסקים דס"ל דהוי דאוריתא י"ל עפ"י מ"ש ביו"ד סי' צ"ח בחלב שנפל לקדירה יטעמנו נכרי מסל"ת והקשו שם הכל הרי אין מסל"ת נאמן בשל תורה והביא הש"ך יש מתרצים דהיינו דוקא באתחזק אסורא אבל בלי אתחזק אסורא מסל"ת נאמן אף בשל תורה ע"ש וי"ל דהני פוסקים ס"ל כן ולפ"ז א"ש דודאי היה ליוסף עצה אחרת לצוות לאשר על ביתו שיהי' מסל"ת ששחט זה כהוגן אך בשחיטה כיון דאתחזק אסורא אין מסל"ת נאמן לכך הוכרח לומר להם פרע להם בה"ש אבל בבדיקת הריאה לו יהא דהוי מה"ת היינו רק כיון דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה אך עכ"פ חזקת היתר הוי כידוע דנשחטה הותרה וא"כ די במסל"ת וא"ל ליטול בפניהם ולפ"ז הנה הט"ז ביו"ד סי' קכ"ז מחולק עם תרמ"א שם דהרמ"א ס"ל דחתיכה שיש בה חלב או גיד הוי אתחזק אסורא והט"ז ס"ל דזה לא הוי אתחזק אסורא ויהי' מוכח מכאן כדעת הט"ז דזה ליה אתחזק אסורא ולכך הוי קשה להש"ס כיון דלא אמר בדיקת הריאה בע"כ דס"ל דזה הוי די במסל"ת וס"ל בלא אתחזק אסורא נאמן במסל"ת א"כ גם בג"ה ה"ל לעשות כן לכך מוכיח דס"ל דג"ה אסור לב"נ והנה מפורש ביו"ד סי' ס"ט בש"ך שם דמסל"ת ל"מ רק בא"י בטוב ישראל אבל ביודע בטוב ישראל ל"מ מסל"ת ולכך א"ש דגבי טריפות הריאה כיון דאינו נוהג בב"נ א"כ מן הסתם אינו יודע עוד בטוב ישראל ויהי' מועיל מסל"ת