גבורות שלמה לו

בב"א ולא משני נמי אין מזכירין מ"נ מוכח דס"ל דבזה אף נס ליש כלל הן אמת דיש לדחות די"ל הך פירכא אזיל רק לואב"ע דתוך מ' יום הוי ולא משמע לי' דהוי דרך נס לזה פריך מאשה כי תזריע מ"ט מן המקשן וודאי מוכח כן דקשה זה יותר להשתנות ולפ"ז נראה כך דהמדרש דילן סובר דהיכי דהזריעו בב"א דאין שינוי מצד הזריעה ואין השינוי רק בתואר הפרצוף בזה אפשר להשתנות ע"י תפלה בדרך הטבע אבל היכי דלא הזריעו בב"א רק שהיא הזריעה תחלה בעינן דמצד הזריעה הוי זכר בזה א"א להשתנות בדה"ט ע"י תפלה רק דרך נס ובזה א"ש דהנה מפורש בנדה דף ל"א יכול אני לעשות כל בני זכרים וכן אמרו עוד דבידו של אדם להרבות בנים וב"ב זכרים ובשכר שמשהין עצמן על הבטן ה"ל זכרים וא"כ א"ש הכל דהמדרש מתרץ כך דהן אמת דמעשה דדינה היתה ע"ד נס לכך ל"ה אפשר לגלות הריונה מכח דא"כ ל"ה מתפללים עוד על הדבר אך הנס בזה ל"ה מכח שינוי החומר מזכר לנקבה דודאי שינוי התואר אפשר להשתנות בדה"ט אך אם הזריעו שניהם בב"א או עכ"פ אפשר הוא להיות שהזריעו בב"א בזה מותר לו לה להתפלל דדילמא הזריעו שניהם בב"א ואף דהוי זכר אפשר להיות נתהפך לנקבה אבל ביעקב מסתמא עשה כדין וראה שכל בניו יהי' זכרים וידעו שיעקב עושה כן א"כ כיון שידעו שהיא הזריעה תחלה א"כ שוב א"א להשתנות בדה"ט וא"כ אם היו יודעים שכבר נתעברה ל"ה רשאי להתפלל לכך נסתר ההריון כדי שתתפלל ובאמת ג"ז נשתנה בדרך נס ומיהו להתפלל ע"ז אינו רשאי כל דהוי דרך נס אבל בעלמא היכי דלא ידעינן מי הזריע תחלה ואפשר שהזריעו בב"א מותר להתפלל וז"ש המדרש עיקרה זכר הי' כלומר עיקרה ושרשה הוי זכר שאשה הזריעה תחלה ומתפילתה של רחל נהפך לנקבה ולכך נסתר ההריון אבל היכי של"ה עיקרה זכר שהזריעו בב"א אפשר להתפלל ולהשתנות וא"ש ונכון בעה"י

והנה גרסינן בנדה דף ל"א ת"ר אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה וכו' ולא פרשו חכמים הדבר עד שבא ר"צ ופירשו אלה בני לאה ואת דינה בתו תלה הכתוב הזכרים בנקבות והנקבות בזכרים עכ"ל וקשה דהתם משמע דבדינה הי' האיש מזריע תחלה תרי בברכות מוקי לה דהזריעו שניהם בב"א א"כ למה תלאה בו יותר מבה ודוחק לומר דהכוונה דבנקבה כיון דגם היא הזריעה אז ווהוי בב"א לכך תלאה גם בו אבל בזכרים דהיא הזריעה תחלה לכך תלאה רק בה דזה דוחק והיותר נראה לפמ"ש מה דמשני הש"ס דהזריעו בב"א הוי רק לתירוץ השני דתוך מ' יום הוי אבל לתירוץ הראשון דאין מזכירין מ"נ ל"ק כלל די"ל דגם זה הוי מ"נ וא"כ לפ"ז יש לומר דהך ברייתא ס"ל כדעת המדרש דלאו תפלת לאה גרמה אלא תפלת רחל ולכך ס"ל דשני ניסים הי' אז דהמעשה הי' שהזריע יעקב תחלה והוי ראוי להיות נקבה רק לאה פעלה בתפילתה להיות זכר אך אח"כ כשהתפללה רחל אז נהפך לתחילתו ונעשה נקבה ולכך נאמר ואת דינה בתו ובהיות כן י"ל ג"כ דברי הרמב"ם שלא העתיק הך דינא דהיתה אשתו מעוברת ה"ז ת"ש די"ל דס"ל דהני תרי לישני דש"ס בהא פליגי לל"ק דס"ל אין מזכירין מ"נ ס"ל דאף להשתנות דרך נס אין שייך להתפלל עלי' ול"ב ס"ל דאף מה דאפשר דרך נס מותר להתפלל עלי' רק דאף בדרך נס נמי א"א להשתנות והתם דתוך ע' יום הוי ולפ"ז ל"ב דס"ל דתוך מ' יום הוי ובהזריעו שניהם בב"א בע"כ הך ברייתא דנדה דקאמר דואת דינה בתו מוכח שהוא הזריע תחלה הרי מואחר ילדה בת מוכח שהי' שם שינוי ובע"כ שנשתנה ב"פ והך ברייתא ס"ל דאפשר להשתנות דרך נס ובע"כ פליג על המשנה דס"ל א"א להשתנות וזה תליא בהני תרי לישני דלל"ק דאף תנא דידן מודה דאפשר להשתנות דרך נס רק מה דהוי דרך נס ל"ש תפלה כ"פ המשנה והברייתא אהדדי אבל לל"ד