גבורות שלמה לה

הוכר עוברה וא"כ י"ל בלא"ה הוי כן שלא הוכר עוברה לכך ל"כ ותהר וי"ל דזה גופא הוי מן השמים שלא הוכר עוברה כי התאווה לתפילתה (כמ"ש חז"ל שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים) ולהסכמתה ובלי הסכמתה ל"ר לעשותו נקבה ולכך כשעלה ע"ד לאה כן שראוי לחוש לכבודה של רחל סברה היא שעדיין קודם מ' יום והתפללה על הדבר ולפי האמת כבר היתה מעוברת וסמוך לתפלתה ילדה והוי שפיר אחר סמוך ואעפ"כ נשתנה כי לפי האמת הוי דרך נס ומכאן מי שהוכר עוברה אסור להתפלל ותירץ השני ס"ל דאחר הוי מופלג ולכך משני דבאמת תוך מ' יום הוי וא"ש ובזה א"ש דאמר אין מזכירין מ"נ שנשתנה מזכר ולפי הס"ד או למאי דמשני תוך מ' יום הוי ס"ל מה דל"כ ותהר היינו כדעת האב"ע שילדה עם זבולון ע"ש וא"כ א"ש דלא כתיב ותהר דלא הוי הריון בפ"ע ולכך הס"ד דפריך מינה ס"ל דילדה עם זבולון לכך ל"כ ותהר ועכ"פ כיון דראתה שנתעברה איך התפללה בע"כ מוכח דשייך תפלה והתרצן משני לי' דלעולם לא עם זבולון נולדה רק בפ"ע ומה דלא כתיב ותהר דשני ניסים היי כנ"ל א"כ היא התפללה דסברת דקודם הריון הו' התפלה ובאמת הוי סמיך ללידה ונשתנה והוי שני ניסים וא"ש

עוד נראה לפרש המדרש הנ"ל עפ"י הנ"ל דהמדרש הזה הוא תמוה דאם פריך למ"ד דיכול להשתנות מה זה שאלה אדרבה סייעתא הוא וכדפריך הש"ס מכאן דאפשר להשתנות ואם פריך למ"ד דא"א להשתנות א"כ מה משני עיקר בריית' זכר הוי ומתפלתה של רחל נהפך לנקבה סוף סוף מוכח שנשתנה ועמש"ל בזה אך אכתי נשאר לדקדק מה לשון עיקרה זכר הוי הל"ל בקיצר זכר הוי ולכך נראה לפרש דלשני המפרשים א"ש דאם נימא כפי' המפרש על מ"ר שא"א להשתנות ופריך שפיר כקושית הש"ס דמכאן משמע דאפשר להשתנות ולזה משני כך דהנה הטעם דמ"ד דל"מ תפלה מכח דהוי אחר גז"ד ואיני נקרע ול"מ תפלה כמש"ל ע"ש ולפ"ז תינח לפ"מ דקאמר הש"ס דלאה דנה דין בעלמה ולאה הו"ל דין יחיד וביחיד ל"מ תפלה אחר גז"ד ולכך פריך שפיר משם אבל לפ"מ דמשני המדרש דמתפלתה של רחל נעשה כך והנה כל ישראל תלוים ברחל וכמ"ש המדרש בפ' ויצא בפ' ורחל עקרה עיקרה של בית רשב"י אומר לפי שכל הדברים תלוים ברחל לפיכך נקראו ישראל על שמה רחל מבכה על בני' מוכח שכלם תלוים ברחל א"כ יש לרחל דין רבים וגז"ד דרבים אף שנחתם נקרע ומהני להו צעקה תמיד לכך אפשר להשתנות ואין ראי' מזה ליחיד וז"ש המדרש דהמקשן הוי ס"ל כסברת הש"ס דלאה התפללה ע"כ ולכך מוכח דאף ביחיד אפשר להשתנות לכך משני דלא בשביל לאה רק בשביל תפלת רחל שיש לה דין רבים ומהני צעקה תמיד. אך להבין לשון המדרש שכ' עיקרה זכר הוי נ"ל דודאי ק שית המדרש הוא למ"ד אפשר להשתנות ופריך דמכאן מוכח דא"א להשתנות ואסור להתפלל ע"כ והיא דהמדרש הוי פשיטא לי' דלא נולדה עם זבולון יחד רק בפ"ע א"כ הוי ק"ל למה לא כתיב ותהר בע"כ שנעשה כאן נס כדי שיתפללו שתשתנה לנקבה וא"ש מוכח שאם הי' כיכר עוברה הי' אסור להתפלל דאם גם בהוכר עיברה מותר להתפלל דאפשר להשתנות בדה"ט למ"ל נס זה שלא היכר עוברה ולזה מתרץ כך דהנה בתחלה פריך הש"ס ול"מ והא כתיב ואחר ילדה בת משמע דהוי סיר בזה דמהני רחמי דמצד הצורה אפשר להשתנות מזכר לנקבה ואח"כ פריך ומי מהני רחמי והאמר מר אשה מזרעת תחלת משמע בזה מזריעתה תחלה ברור לי' שא"א להשתנות בדה"ט וא"כ מוכח דצורת נקל להשתנות ממה שישתנה בסדר זריעתה דזה קשה להשתנות ומוכרח לתרץ שהזריעו בב"א גם מן התרצן דמתחילת משני שם שני תרוצים אין מזכירין מ"נ ואב"ע תוך מ' יום היי ואח"כ כדפריך והאמר מר אשת מזרעת תחלה משני דהזריעו שניהם