גבורות שלמה לג

גבי אברהם והוא ראוי לכך ואגבו זכתה גם היא אבל היא תמהה במה שהיא חזרה לנערותה והוא נשאר זקן וא"כ נס זה נעשה בה ולא בו ואיך זכתה לנס שלא כדה"ט וזה הוי שאלתה אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן ומנין לי נס כזה ולכך השיב הקב"ה למה זה צחקה שרה לאמור האף אמנם אלד ואני זקנתי מלעשות ניסי"ם דיקא היינו נס בתוך נס וזה שדייק הש"ס אין מזכירין מ"נ דתרי ניסים הוי כנ"ל כן י"ל לתירוץ הא' שכתב בש"ס ולתירוץ השני דמשני בתוך מ' יום הוי י"ל בפשיטות יותר דהנה הני שני תירוצים תלוים אם אחר הוי סמוך או מופלג דאם התפללה סמוך ללידה הוי ואחר סמוך ואם התפללה תוך מ' יום הוי התפלה רחוק מן הלידה וכיון שמזכיר הלידה ואמר ואחר ילדה בת בע"כ דאחר הוי מופלג ולכך התי' הראשון ס"ל דאחר הוי סמוך א"כ משמע דהתפלה הוי סמוך ללידה א"א לתרץ דתוך מ' יום הוה ולכך משני אין מזכירין מ"נ אבל אידך לישנא ס"ל דאחר הוי מופלג לכך משני דתוך מ' יום הוה. ובזה יובן המדרש כאן דס"ל בפשיטות דאחר הו מופלג ואחרי הוה סמוך וק"ל אם התפללה סמוך ללידה ואחרי הו"ל לכתוב בע"כ שהתפללה תוך מ' יום והוי מופלג מהלידה ולכך כתיב ואחר וא"כ קשה אם אפשר להשתנות גם אח"כ למה מיהרה לאה להתפלל תוך מ' יום הו"ל להתפלל סמוך ללידה ובע"כ דאח"כ א"א עוד להשתנות ולכך הוקשה לו והא כתיב ואחר ילדה בת וכ"מ שנאמר ואחר הוי מופלג משמע שהתפללה מיד תוך מ' יום ולמה מיהרה ובע"כ דא"א להשתנות ולכך מתרץ דלא כמו שאתה סובר שהתפללה תוך מ' יום ול"ה זכר עדיין רק עיקרה זכר הוי שכבר זכר הוי ואעפ"כ מתפילתה של רחל נעשה נקבה ומ"ש ואחר ובא ואחרי היינו מחמת תפילתה של רחל שאמרה יוסף ד' לי בן אחר נעשה כן ולרמז על תפלת רחל כתב ואחר כמ"ש במהרש"א כנ"ל

ועוד י"ל בזה ויובן בזה דיוק לשון הש"ס דקאמר אין מזכירין מעשה ניסים והו"ל לומר מ"נ שאני ומה ענין לשון הזכרת כאן ונראה הכוונה דהנה חזינן שכמה ניסים הסתיר הקב"ה בתורה כגון הצלת אברהם באור כשדים וכבר טען האב"ע למה לא נזכר זה בתורה (גם בפ' שמות במעשה דיוכבד בת ק"ל שנה היתה תמה האב"ע למה לא זכרו והרמב"ן תירץ דלא זכר בתורה רק נס דנעשה עפ"י נביא ועכ"פ גם מדבריהם דק"ל דנס גדול למה לא זכרו מפורש בתורה ובע"כ כדברינו לקמן) אך נראה עפ"י מ"ש בפ' מסעי לקמן והעולה משם בקיצור כך דאצל הקב"ה חשיב יותר למעט בנס במה דאפשר וטוב הי' להנצל בדה"ט והבאתי כמה ראיות לזה ע"ש ולכך א"ש דהנה ידוע דרך האדם שאינו מתפאר רק במה דניחא לי' אבל במה דלא ניחא לי' אם לפעמים מוכרח לעשותו עכ"פ אינו מתפאר בכך וכ"כ הוי דרכו ית' דשידוד הטבע קשה לפניו ית' ולא ניחא לי' בכך ואם לפעמים נעשה הוי נגד רצונו ית' וא"ר להתפאר בכך וזש"ה נורא תהלות עושה פלא דהיינו נורא להתהלל במה שעושה פלא דאין רצונו ית' רק מה דהוי לצורך ישראל וכן תולדות אברהם ושרה דלולא זה ל"ה יוצא אומה הישראלית והוי נצרך שיצא יצחק לאחר שנצרר דמו וביטל תאוותו כמ"ש במדרש והוי הכרח לאומה הישראלית שיהי' כולד באופן זה לכך סיפר לנו הכתוב דהקב"ה מכוין לכבודם של ישראל כמה יקרים בעיניו ומרבה להם ניסים שלא כדה"ט אף שהיא נגד רצינו ית' וכמש"ל אבל מה דל"ה צורך הכלל ואם ל"ה נופל אברהם וינצל ג"כ הי' אפשר לאומה הישראלית לצאת אם ל"ה בא לידי סכנה ל"ה נצרך לנס ואין בזה צורך הכלל רק כיון שבא לידי סכנה הוצרך לנס וא"כ הוי זה כנס ליחיד ולא לרבים לכך אין הקב"ה מתפאר בו ומסתירו ובהיות כן ג"כ א"ש דהנה נס זה שנשתנה מזכר לנקבה נסתר בתורה ולא נראה בו רק דרך רמז והיינו כיון דהוי שידוד הטבע ואינו צורך כלל ישראל רק צורך כבוד רחל לכך לא נזכר רק