גבורות שלמה כז

ולנסים וכל דבר ודבר נעשה בזמן המיוחד לו אך כשהקב"ה רוצה למהר הדבר אז משנה עתים ומחליף את הזמנים ונוטל הזמן הנקבע לאחר כמה ימים לעשות בו נס וקובעו בזמן ההוא שרוצה הוא ית' נו וז"ש ויהי מקץ שלשים וד' מאות שכת שהקץ אשר הי' ראוי להיות בסוף ד' מאות שנה נעשה בעצם היום הזה עכשיו ונתקרב הזמן וע"ש ולפ"ז הנה הקב"ה סידר הזמן מתחילתה אם לא היתה שרה מצחקת כיון דהבחירה ספשית אז הוי ראוי ששרה חלד כדרך הטבע שהיא תזריע תחלה אבל ביצחק ורבקה הי' ראוי שיצחק יזריע תחלת ויתי' דרך נס זכרים כדי שלא יהי' עשיו הבכור וא"כ הי' יעקב שבא מצד יצחק הבכור כנ"ל ולא הי' נרדף מפני עשיו כן נקבעו הזמנים מתחילתן אבל כיון שצחקה שרה ונענשה ואז נתחלפו הזמנים וניטל הזמן הנקבע בימי יצחק להיות איש וחריע תחלה ויולדת זכר ואז בא הזמן של לידת אברהם ללידת יצחק ונעשה ביצחק הלידה כדרך הטבע שהיא תזריע תחלת ויולדת זכר ונעשה עשיו הבכור כנ"ל ומזה נמשך כל הסיבות הללו. והנה בספר דברי דוד על רש"י הרגיש מ"ט לא פירש רש"י ואלה תולדות יצחק דהיינו הסבות כמו שפירש"י בפ' וישב ואלה תולדות יעקב דהיינו הסבות ולדרכינו יהי' באמת הכוונה כן ואלה תולדות יצחק דהיינו הסבות והיינו במה שרצה לברך את עשיו ועי"ז כהו עיניו כדי שיברך את יעקב ונרדף יעקב מפני עשיו וכל הסיבות הללו נמשך לו רק ממה שאברהם הוליד אם יצחק ולא שרה ונשתנו הזמנים אבל אם הוי להיפך ולא הוליד אברהם את יצחק רק שרה לא הוי באו כלל לסיבות הללו כנ"ל

ועפ"ז י"ל מ"ש במדרש בפ' ויאכל וישת וז"ל הכניס עמו כת של פריצים אמרו ניכל מן דלי' וניחוך עליו ורוה"ק אומרת ערוך השלחן וכו' ולפי שהי' כמשחקים שחק הקב"ה עמהם והסכים שהבכורה ליעקב שנאמר בני בכורי ישראל וכו' והוא תמוה מה ענין זל"ז וכבר מלתי אמורה בזה. כעת נראה עפ"י הנ"ל כך דודאי אם היו עשיו ראוי להיות בכור בטבע לא תי' מסכים הקב"ה שה בכורה ליעקב והמכירה לא הוי מכירה וכמ"ש המפ' כיין דהוי דשב"ל עיין בס' אוה"ח אך כיון שבאמת הוי ראוי יעקב לחיות בכור רק ע"י שצחקה שרה נהפך תדבר שעשיו יהי' הבכור א"כ תינח אם לא הי' עשיו שוחק על הבכורה אבל כיון שעשיו שחק על בבכורה יצא זה בזה והדר הדבר כפי שהוי במחשבתו של הקב"ה מקורם כפי מה שהי' ראוי להיות מתחילה יעקב הבכור וז"ש לפי שהי' כמשחקים שחק הקב"ה עמהם והסכים שהבכורה ליעקב ובזה נבין מ"ש הנביא שמועה שמענו לאדום הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד ונראה הכוונה דהנה נחזי אנן ב"א שהי' גדול בעושר וירד מנכסיו אז כל העולם מכבדין אותו מפני מה שזוכרין מה שהי' לפנים אך זה אם הי' גדול ומפורסם בילדותו אבל אם הי' פחות מעודו ולימים נתעשר ושוב ירד מנכסיו וחזר לתחילתו אין מכבדין אותו כלל כיון שמתחילתו כן הי' כמו עתה ומה שהי' ביני ביני כבר נשכח וז"ש דאם הי' עשיו בכור מתחילת הבריאה אז אף שמכר אח"כ בכורתו עדיין הי' מגיע לו קצת כבוד דעכ"פ בתחילתו הוי בכור אבל כיון דבהחילתו בגזירתו ית' כפי סידורו סדר הדורות לא היו עשיו ראוי להיות בכור רק על מה שצחקה שרה נעשה בכור א"כ עתה שמכר בכורתו חזר לאיתנו הראשון שהי' קטן וז"ש הנה קטן נתתיך בגוים אני נתתיך קטן בתחילת ולכך כעת שמכרת הבכורה בזוי אתה מאוד כיון שחזרת למה שהיית בתחילה וא"ש והבן

בפסוק ייאמר אבימלך אל יצחק אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עלי'. להבן המשך הכתוב ובפרט מ"ש יצחק כי אמרתי ולפי פשוטו ה"ל לומר כי יראתי והיה א"ש כתי ומאי לשון אמרתי