גבורות שלמה כו

ושרה פרסה נדה וא"כ שוב ראוי להיות הריון פ"י מלאך ולכך אמר לה העלאך למועד אשוב אליך אבל אח"כ כשצחקה שרה ונענשה שתהי' היא טפלה לאברהם ויהי' הוא מזריע תחלה וא"כ ראוי להיות נקבה אך כדי שלא להפסיד אברהם הבטחתו מוכרח להיות בן ולכך יהי' ההריון ע"י הקב"ה בעצמו כי הוא שלא כדרך הטבע ולכך אמר הקב"ה למה זה צחקה שרה ומעתה ישתנה הדבר ולמועד אשיב אליך אני בעצמי ולשרה בן ומזה נמשך מ"ש הספרים דיצחק הוי משורש נקבה ע"ש בנזה"ק פ' חיי שרה בשם המפרשים דנשמתו הוי משורש נקבה. ומה ששרה מתה ע"י העקדה י"ל כי הנה העקדה היתה להוציא את יצחק משורש נקבה לשורש זכר ואם לא חטאה שרה היתה התחלת הלידה ממנה ואשה מזרעה תחלה יולדת זכר הוי נעשה זכר לגמרי אך כיון שחטאה הי' התחלת הלידה מאברהם הי' ראוי שיהי' נקבה ונהי שנעשה נס להיות בן ע"ע נשמתו נשאר משורש נקבה לכך הוצרך לעקידה וא"כ אברהם שלא חטא נתעלה ע"י מעשה העקדה ושרה שצחקה נענשה וגרמה להיות יצחק משורש נקבה ונמשך העקידה נענשה ע"י העקידה ומתה ובזה נבין המדרש על נכון דהנה יש סם במדרש עוד וד' פקד את שרה מה שאמר לה בעצמו ויעש ד' לשרה כאשר דבר שאמר לה ע"י מלאך והכוונה דהוי קשה לו כפל הלשון וד' פקר את שרה ויעש ד' לשרה ולזה מפרש שהכתוב מספר שהקב"ה עשה כבי תרי כאשר אמר לה בעצמו שיהי' התחלת הלידה מאברהם והיא תהי' טפלה לאברהם ומ"מ לא שינה מהבטחתו הראשונה שהבטיח לו בן רק ויעש ד' כאשר דבר ע"י מלאך ונעשה בן אף דהי' ההתחלה מאברהם וז"ש המדרש הנ"ל שהתחלנו דידוע דכל ענין הקל די באמירה בעלמא אבל ענין הקשה במעשה כי העשי' מורה על הקשוי שבה וז"ש המדרש דאם הוי התחלת הלידה משרה והיתה אשה מזרעת תחלת והי' בדרך הטבע לא הוי נצרך לעשי' בידים והי' די בדיבור גם הוי ע"י שליח לא בידו ית גם אם הוי נעשה ההתחלה מאברהם הוי נעשה נקבה והוא כמי דרך הטבע הוי כמי די ע"י שליח ובדבור אבל כיון דעשה הקב"ה כבי תרי דהוי ההתחלה מאברהם גם לא רצת לשנות הבטחתו שהבטיח לו בן לכך הוצרך להיות ע"י הקב"ה בעצמו ודרך עשי' וז"ש המדרש מחמת ששמרת לעבדך זה אברהם והוי התחלת הפקידה מאברהם גס מחמה ששמרת לו הבטחתו ממילא הי' מוכח להיות ע"י ודרך עשי' ולכך ותדבר בפיך ובידך מלאת לא ע"י שליח זו שרה דתחלה נפקד אברהם ולכך כתיב ויעש ד' לשרה ולא ע"י שלית וא"ש. ובמקום אחר חזון הרבתי בזה ואין עת האסף פה, ומעתה הבוא כבוא אל המאמר הפונה קדימה בפ' ואלה תולדות יצחק בראה ג"כ הכוונה עפ"י הנ"ל ראם לא היתה שרה צוחקת היו כדרך הטבע אשה מזרעת תחלה יולדה זכר והי' נקרא ע"ש שרה אבל כשצחקה נענשה והוי ההתחלה מאברהם ונעשה נס שלא כדרך הטבע ולכך כקרא הלידה ע"ש אברהם. והנה מה שעשו הי' בכור ויעקב קטן ממנו הוי מכח דעשיו מצד רבקה והיא היתה צדקת בת רשע והי' צריך להזדכך הרע מן הטוב אבל יעקב בא מצד יצחק שהי' צדיק בן צדיק וכיון דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר א"כ הזריעה רבקה תחלה וממנה בא עשיו ואח"כ מזרע יצחק בא יעקב ומכח זה הוי לעשיו משפט הבכורה כי היא מצד רבקה ויעקב מצד יצחק אבל אם הוי יצחק מזריע תחלה הוי יעקב הבכור והנה אם הוי יעקב הבכור לא הוי נולד כל המחלוקת בין עשיו ליעקב כי לא היו עשיו מקנא בו על הברכות והבכורה וגם יצחק היה מברך ליעקב כי הוא הבכור רק במת שעשיו הי' הבכור ורצה צחק לברך לעשיו שלא לבכר משפט הבכורה לכך כהו עיני יצחק כידוע ונפל המחלוקת בין יעקב לעשו והנה ידוע מ"ש הרב בנזה"ק בפ' ומושב בני ישראל וכו' ויהי מקן שלשים וד' מאות שנה ויהי בעצם היום הזה פי' הכוונה דהקב"ה כשברא העולם קבע בי עתים המזומנים לטובה