גבורות שלמה כד

העם וז"ש ואני תמיד איחל ולא אבטח בסוסים ולכך והוספתי על כל תהילותיך יכול להוסיף לו סוסים הרבה ואידך מפרש באברהם נראה כך דהנה קשה לו מ"ש ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה כיון דבאמת היתה הגר למה שינה כאן שמה גם מה לשון ויוסף אברהם דלא שייך רק בעושה דבר אחד ואח"כ שייך תוספת ובעושה ב' פעולות שאין שייך זל"ז לא שייך לשון תוספת ותא תחלה לא מיירי בלקיחת אשה לאברהם רק ליצחק זה הי' קשה להמדרש ומביא עליו הפ' אם יזקין בארץ שרשו כו' ומריח מים יפריח ומפרש לשון ויוסף תוספת כח שעד הנה הי' תש כח וזקן ועתה הוסיף כס יותר אך שוב הוי ק"ל מאי קמ"ל בזה ומאי נ"מ להודיע זה לכך מפרש התנחומא הנ"ל דדינא קמ"ל. ונקדים מ"ש הרמב"ם הל' מלכים בפ' י' ה' ח' אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבאו אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה וכו' והנה יש לדייק למה דדייק הרמב"ם לומר שבאו אחר ישמעאל ויצחק מי לא ידע כ"ז ודי לומר בני קטורה שהם זרעו של אברהם חייבין במילה אך נראה דכוונה גדולה כוון הנלמוד מזה עוד דין אחד דמה דקיי"ל הנודר מזרע אברהם דמותר בעשיו וישמעאל דע"מ בני קטורה אסורין לו דמשחז"ל ביצחק ולא כל יצחק אינו ממעט רק ישמעאל שהי' אז באותה שעה וכן חלק בניו של יצחק גופו אבל מה שנולדו לו אח"כ אינו מתמעט בזה והוא מוכרח מש"ס סנהדרין דף נ"ט דלמד שם עקרא דבני ישמעאל ועשיו אין חייבין בעילה אלא מעתה בני קטורה לא לחייבי ומשני אטר קרא את בריתי הפר לרבות בני קטורת וקשה מ"ט לא פריך הש"ס מה ראית למעט מלזרעך ישמעאל ועשיו ובריתי הפר לרבות בני קטורה דלמה להיפך דבריתי הפר לרבות עשיו וישמעאל ולזרעך ממעט בני קטורה וא"ל דלזרעך ממעט עשיו וישמעאל וא"א לרבות מאת בריתי תפר דא"כ בני קטורת היכי מרבינן להו ובע"כ מוכח מזה דמלשון כי ביצחק יקרא לך זרע איכו ממעט רק עשיו וישמעאל אבל לא בני קטורת שלא תיו אז ולכך מרבה מאת בריתי בני קטורת וזה דדייק הרמב"ם וכ' דלכך מחויבין בני קטורת במילה מחוות שתם בני אברהם אחר שנולד ישמעאל ויצחק ולכך אינו בכלל כי ביצחק אך שוב הי' קשת להמדרש דמא חילוק יש בין הי' בעולם או לא סוף סוף הרי כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ולזה מפרש המדרש כך דהנה מפורש בפ"ג דכתובות דהיכי דאשתני גופא אשתני דינא א"כ ה"נ כיון דאחר לידת יצחק הוליד בני קטורה ואשתני גופו דאברהם לכך אשתני דינא ולכן קמ"ל זה התורה ויוסף אברהם דהוסיף כח מחדש והוי אשתני גופא ממילא הבאים אח"כ הוי זרעו והנידר מזרע אברהם אסור בהם אך קשה מנ"ל דהדבר תלוי בו ולא תלוי בהאשה שרק זרע שרה נקרא זרעו ולא של הגר לכך עשה אברהם ונתן לה שינוי השם ומפורש בש"ס בפ"ז דב"ק דשינוי השם כשינוי מעשה דמי ובפ"ק דר"ה לענין קריעת גז"ד ולכך אמר ויוסף אברהם שהוסיף כח ולקח אשה ושינה שמה ובהצטרף כ"ז נחשבו אלו זרעו וז"ש המדרש זש"ה ואני תמיד איחל לו ית' ולכך נתחדש כנשר נעורי' ולכך והוספתי על כל תהילותיך דאמרת כי ביצחק ולא עשיו וישמעאל והוספתי לך בנים דגם הם נקראים זרעו וא"ש בעזה"י ונלמוד מזה חידוש דין

בפ תולדות ואלה תולדות יצחק בן אברהם הנה כל המפרשים האריכו למעניתם מה הכפל לשון ואף אני אענה חלקי ונקדים לפרש מ"ש בחידושי לתורה בפ' וירא וד' פקד את שרה כאשר אמר במדרש וז"ל וד' פקד את שרה אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו אשר שמרת לעבדך זה אברהם את אשר דברת, לו למועד אשוב אליך ותדבר בפיך יבידך מלאת זה שרה וד' פקד את שרה עכ"ל המדרש והוא תמוה מאי בעי בזה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י אך כעת נראה בד"א בהקדם מ"ש בפ' לך לך בפ' ויאמר הלבן מאה שנה