גבורות שלמה כג

יקראו ואני אענה כיון שאדם עומד ומכין את לבו לתפלה מיד הקב"ה שומעו הה"ד והי' טרם יקראו והוא תמות. ופרשנו הכוונה דהנה דבור נקרא השבח וקריאה הוי בקשת צרכיו והנה חז"ל אמרו במס' תענית ה"ד שבחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשיב זיקא מוריד הגשם ואתא מטרא הרי דרך השלמים להיות נענים בהשבח טרם בקשת הדבר ולכן אמר והי' טרם יקראו ואני אענת רק עוד תם מדברים בשבח ואני אשמע ולכן הנה שם הוכחתי מן הש"ס ברכות דבלשון חז"ל יקרא השבח תפלה כמ"ש רנה זו תפלה תפלה זו בקשה ולכן אמר המדרש כאן דאדם עומד בתפלה ומכוון לבו דייקא מיד הקב"ה שומעו הה"ד והי' טרם יקראו רק הם מדברים ואני אשמע וז"ש הקב"ה מה תצעק אלי כבר עניתי בהשבח שאמרת ע"ש והנה זה הי' כוינת הכתוב שאמר מי בכם ירא ה' יבטח בשם ה' היינו בהזכירו שמו ית' כבר בטוח שנענה ולפ"ז מ"ש באליעזר אלהי אדוני אברהם י"ל בו ב' כוונות או זה הוא בקשה שבקש שבזכות אברהם יהי' נענה או זה הוא השבח כיון שאנו מתפללין בג' ראשונות אלהי אברהם כו' וזה יהי' תלוי בפלוגתא דר"א ור"י דלר"א דס"ל דאסור לסדר שבחו תחלה רק אם הוא רב גוברי' ואליעזר כיון דהוי רק עבד אברהם אינו רב גוברי' ובע"כ הוי זה גופא בקשה להיות נעוה בזכות אברהם אבל ר"י דס"ל דכל אדם יסדר השבח תחלה הוי זה הזכרת השם בלבד והבקשה מתחיל מן הקרה נא לפני היום וז"ש דדעה ראשונה ס"ל כר"א דאסור לסדר השבח תחלה וא"כ א"א לפרש מ"ש יבטח בשם ה' זה אליעזר דהיכן משכחת לה דהזכיר את השבח תחלה הרי אסור לסדר השבח תחילה לכן דרשו דזה קאי על אברהם והוא הי' מותר לסדר השבח תחלה וז"ש הה"ד ומצאת את לבבו והי' רב גוברי' לכן יבטח בשם ה' בהשבח ואידך לישנא ס"ל כדעת ר"י א"כ גם אליעזר הי' מותר לשבח קודם לכן דרש על אליעזר שיבטח בשם ה' בהזכרת השם יבטח שיהי' נענה ולדידי' הוי ה' אלהי אדוני אברהם רק שבח אבל בטחון אליעזר הוי בו ית' בהשבח שאומר אבל לל"ק ס"ל דמ"ש אלהי אדוני אברהם הוי תפלה א"כ בטחון בזכות אברהם לא בהשבח ולכן הביא זה המדרש כאן שמחולקים בפי' מאמר ה' אלהי אדוני אברהם מה הכוונה בזה וא"ש בעזה"י

בפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה בתנחומא וז"ל זש"ה ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלותיך אמר ר"י כתיב לא ירבה לו נשים ושלמה, כשמלך אפי' אחד לא הי' לו אלא על הפרדה רכב והוסיף עוד וכו' ורבנן אמרי מדבר באברהם אמר אברהם לפני הקב"ה כך אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע הרי הוספת לי על ברכותיך ואני מוליד כמה בנים לכך נאמר ויוסף אברהם וכו' עכ"ל והנה להבין זה מ"ש בשלמה נראה כך דהנה הכתוב אומר ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרים למען הרבות סוס ויש לפרש בזה ב' פרושים א' כפשוטו כיון דשם שכיח סוסים והי' שולח לשם אנשים עבור סוסים והשנית י"ל דהנה בדרך הטבע עיקר נצחון המלחמה הוי בסוסים כמ"ש וראית סוס ורכב עם רב ממך וכן סוס מוכן למלחמה ולה' הישועה ולכך אם ירבה לו סוסים יהי' בוטח בסוסים ולא בו ית' ומתוך זה יבואו לידי חטאים עד שיבואו לקללה שנאמר והשיבך ד' מצרים באניות והוי הכוונה כך למען לא ישיב העם מצרימה והיינו למען הרבות סוס ויהי' בטוח בזה ויגרום החטא לשוב העם מצרימה והנה אם הי' שלמה מפרש כפי' הראשון קשה איך אמר אני ארבה ולא אשיב הרי אח"כ נאמר ותעל הרכב ממצרים ובשלמא גבי נשים אמר רק ויהי לעת זקנתו נשי' הטו את לבבו משמע לא מיד רק לעת זקנתו וגם הרי אחז"ל שלא חטא רק שלא מיחה בהם אך בסוסים משמע דמיד הי' כן ולא קיים דברו שאמר אני ארבה ולא אשיב ובע"כ שהי' מפרש כפי' הב' שהחשש בשביל ביטול בטחון בו ית' לכך אמר שפיר שהוא ירבה ולא יבא לידי חטאים ולא ישיב את