גבורות שלמה כא

טובה לכך קמ"ל דלא כן דמה שנשבעו עכשיו זל"ז זה אינו טובה רק מכח הבאר שהשיב לאברהם ולקח ממנו הצאן לעד זה הוי טובת לאברהם ועבור זה לא יועיל התרה. ויש להסביר הדבר יותר די"ל לעולם דהסרת הנזק מאחרים נמי לא נחשב טובה לא כמ"ש לעיל רק אברהם עשה כן דרך ממ"נ דהנה באמת כבר עשה אבימלך לו טובה במה שנתן לו צאן ובקר רק שכתבנו דאבימלך קיבל יותר טובה ממנו במה שהתפלל עבורו אך עדיין יש חילוק דאברהם קיבל טובה מאבימלך ודברים חדשים מה שלא הי' לו אבל אבימלך מאברהם לא נהנה ממנו רק בהסרת הנזק א"כ אף אם נאמר דלא כהריב"ש והיכי שהשני מקבל יותר טובה לא נחשב טובה היינו רק אם מקבל טובה ממש ולא רק הסרת הנזק ולכך בזה הי' אברהם מסופק אם הסרת הנזק נחשב טובה לגבי שבועה או לא לכך עשה ממ"נ הוכיח אותו על אודות הבאר שגזלו ממנו וגם נתן לו הצאן להיות לו לעדה ואז הוי ממ"נ אם הסרת הנזק נחשב טובה אז הוי טובה לאברהם בהחזרת הבאר ואם לא הוי טובה שוב הוי טובה גדולה במה שנתן לו צאן ובקר וא"ל שקיבל יותר מאברהם שהרי הוא לא קיבל רק הסרת הנזק והוא קיבל טובה ממש וא"כ ממ"נ אין לו התרה. היוצא מזה דכוונת אבימלך לאברהם הי' לעשות טובה זל"ז כדי שלא יהי' להם התרה ואם כהריב"ש הרי בלא"ה נשבעו זל"ז והוי בלא"ה כ"א טובה לחבירו ובע"כ מוכח דזה אינו טובה רק חוץ השבועה בעינן טובה וזה יהי' כוונת אבימלך עם יצחק בפ' תולדות במ"ש כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ויעש להם משתה וישבעו איש לאחיו שהם חששו פן יתיר לו אח"כ שבועתו ולכך אמרו לו כאשר לא נגענוך כיון שהי' בידם להרע לו ולא הרעו לו הוי ממש כענין דצדקיהו ונ"נ שמביא בגמ' שנחשב לו טובה מה שהי' בידו להרגו ולא עשה לו רעה וז"ש כאשר לא נגענוך זה דומה כאשר עשינו עמך רק טוב זה דומה לטובה ממש ולא תאמר שאין זה טובה כי אף אם הי' רוצין להרע לא הי' מניח הקב"ה לא כן אתה עתה ברוך ד' אבל בהיותך אצלנו מקודם לא היית ברוך ד' והיו לאל ידינו להרע לך והוי זה טובה ממש ותוכל לישבע בשביל הטובה והוא רצה לעשות גם להם טובה לכך ויעש להם משתה ואז וישבעו איש לאחיו כי כ"א קיבל טובה ומוכח שזולת זה גוף דבר השבועה לא נחשב לקבלת טובה שלא יועיל התרה

ועפ"ז נראה ג"כ לפרש הפסוק בפ' חיי שרה ויאמר אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שום נא ידך תחת ירכי די"ל למה הזכיר כאן מה שהי' זקן ביתו ומושל בכל אשר לו ולמה ייחסו כאן מבכל מקום ונראה עפ"מ דאמרינן בש"ס ופוסקים דהנשבע לדעת חבירו אין מתירין לו אלא בפניו ויליף ממשה וצדקיהו והנה הבאתי דעת הפוסקים דטובה מחמת השבועה בעינן והש"ך מביא ראי' ממה דר"ת מביא ראי' דבעינן שיהי' בשביל טובה שעשה לו דאל"כ איך פרעה אמר ליוסף זיל אתשיל אשבועתך הרי הוי לטובת יעקב איך ישאל עליו ובע"כ דבעינן מחמת טובה שעשה לו עיי"ש ואם איתא דלא בעינן טובה מחמת השבועה הרי אין לך מקבל טובה יותר מבן מאב ואכתי איך אמר לו לישאל עליו ולדידי א' משום הא לא אריא די"ל לעולם לא בעינן טובה מחמת השבועה רק כל שעשה לו טובה ואח"כ כשבע לו אמרינן מסתמא בשביל טובה שעשה לו הי' בדעתו שלא יועיל לו התרה בלתי רצון חבירו ומה דביוסף אמר זיל אתשיל אשבועתך היינו דר"ת לא ס"ל כהריב"ש שכתב הרמ"א בשמו דכל שעשה לו טובה אף דהשני קיבל יותר טובה ממנו נחשב טובה רק ס"ל דלא כהריב"ש רק דכל שהשני קיבל יותר טובה לא נחשב טובה ולכך א"ש כיון דאמרו חז"ל יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק וא"כ האב יותר נהנה מה שמטיב להבן ממה שהבן נהנה מטובת האב כן ה"נ האב לבן הוי הנאה