גבורות שלמה כ

אותך ג"כ אני חושש שתשאל על שבועתך והיינו ע"ד שאחז"ל בפ"ק דחולין מדמושל מקשיב ע"ד שקר כל משרתיו רשעים ממילא מקשיב ע"ד אמת כל משרתיו צדיקים א"כ מדחזינן למושל שמשרתיו רשעים מוכח שהוא מקשיב ע"ד שקר ולכך הראה לו אברהם שלא יאמר אבימלך שגם הוא א"צ לקבל טובה וידמה עצמו לאברהם וז"ש אברהם אנכי אשבע אני יכול לישבע אפילו סתם שבועה אין בי חשש שאלה רק בך שפיר אני חושש לשאלה לז"א והוכיח אברהם על אודות הבאר אשר גזלו עבדי אבימלך וכיון דמשרתיו רשעים גם הוא מקשיב ע"ד שקר ולכך ויתן אברהם לאבימלך צאן ובקר ועשה לו טובה אז ויכרתו ברית שניהם דלאברהם הוי טובה מה שעשה לו כבר אבימלך ולאבימלך הוא טובה שנתן לו עתה צאן ובקר. והנה להבין הדבר יותר מ"ש אח"כ ע"כ קרא למקום ההוא ב"ש כי שם נשבעו שניהם י"ל דהנה הב"י מביא בשם הרשב"ץ דהחזרת גזילתו לא נחשב טובה כיון דבגזילה באה לידו ואין חילוק בין העושה החזיר לו גזילה שגזל הוא או שגרם לו שיחזירו אחרים גזילתו סוף סוף כיון שיחזירו רק את שלו אין זה טובה וגם התוס' פרק הכונס בסוגיא דנפלה לגינה כתבו שם דפרעון חוב לא נחשב הנאה כיון דאינו מחזיר לו רק את שלו אך י"ל דע"כ קאמר הרשב"ץ רק כשהוא מחזיר לו גזילתו אבל הסרת הנזק שמונע אחרים מלגזלו שפיר הוי טובה והנה דעת הריב"ש הובא ברמ"א סי' רכ"ח הוא היכי שעשה לו הלה טובה אף שהשני עשה לו יותר טובה כנגדו נמי הוי טובה ומביא ראי' מיתרו דליתרו הוי יותר כבוד וטובה שהי' משה רבינו תתנו ממה שהי' למשה רבינו טובה שהי' יתרו חותנו ואפ"ה נחשב לו טובה עכ"ל אך בחידושי דחיתי זה דהוא דבר שאינו מסתבר דמה נחשב טובה אם השני נהנה יותר רק ביתרו שאני חדא דיתרו אז הי' נכרי ולא הי' לו טובה וכבוד מה שהי' משה רבינו חתכו ועוד הרי ברש"י ובמדרש יש דעד הנה הי' משה מתכבד ביתרו וכו' מזה מוכח דבשעת נשואין הי' מרע"ה מתכבד בו והי' למרע"ה יותר כבוד מה שיתרו הי' חותנו ממה שהי' כבוד ליתרו במשה לכך נראה דבזה הוי מחולק אברהם עם אבימלך אם זה נחשב טובה או לא דהנה מה, שעשה אבימלך טובה לאברהם כדי שיתפלל עליו כמ"ש לו הקב"ה השב אשת האיש ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב וכו' וכן נאמר ויתפלל אברהם וכו' וירפא ד' אבימלך וכ' א"כ קיבל אבימלך יותר טובה מאברהם ממה שעשה אברהם עמו טובה בנתינת צאן ובקר ולכך אבימלך הוי סבר שגם זה נחשב טובה לאברהם לענין השבועה וכדעת הריב"ש לכך אמר כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ויהי' השבועה עבור טובה זו אבל אברהם השיב לו שבגוף השבועה הוא מסכים לו אך לא מטעמו וז"ש אנכי אשבע דלענין השבועה אנכי מסכים עמך אבל לענין הטובה איני מסכים עמך כיון שאין זה טובה שאתה קבלת יותר טובה ממני רק טובה אחרת יהי' לך היינו במה שהוכיחו על אודות באר המים אשר גזלו עבדיו אז אם יחזור לו הבאר זה יחשב לו טובה ויהי' השבועה בעבור הטובה שעשה לו אך מה יהי' טובה לאבימלך שלא יוכל הוא לשאול על שבועתו לכן ויתן לאבימלך צאן ובקר ויכרתו ברית שניהם בזה הוי טובה לשניהם אך עדיין חשש אברהם הרי במחזיר לו גזילתו לא נחשב טובה כמ"ש הב"י בשם הרשב"ץ וכאן כיון דגזלו עבדי אבימלך ויד עבד כיד רבו א"כ שלו הוא מחזיר ואינו טובה לכך מה עשה אברהם נתן לו שבע כבשות ואמר לו את שבע כבשות תקח מידי למען תהי' לי לעדה כי חפרתי הבאר הזאת וזה יועיל שאף אחרים לא יוכלו לגזול אותה ממנו וא"כ זה ענין הצלה שמציל אותו מאחרים. וזה שפיר הוי טובה וז"ש ויקרא למקום ההוא באר שבע ללמד דין חדש דעיקר השבועה הוי ע"י הבאר והיינו מכח כי שם נשבעו שניהם והי' אפשר לטעות כיון דכ"א כשבע לחבירו זה הוי בעצמו טובה כמ"ש הריב"ש הביאו הרמ"א דאיש ואשה שנשבעו לישא זא"ז דכה"ג נחשב