גבורות שלמה יח

חוטאין ולכך נעשה בלילה בשעה שישראל ישנים מן העבירות וז"ש דהנה במה שיצאו ישראל ממצרים והמצרים נופלים לא נודע אם הי' ישראל ראוין לכך מן הדין או הוי רק בתורת צדקה וחסד והנ"מ הוי כך דאם הוי מצד הדין נהי שמחויבים אנו להודות לו ית' ע"ז אך אעפ"כ אין לנו להרבות בשבח כ"כ כיון שמגיע לנו מן הדין אבל אם לא הי' ראוין וכל מה שזכו הוי רק מצד חסד אז עלינו להרבות בשבח כדרך המקבל מתנה שמחזיק טובה להנותן הרבה והנה להוכיח זה אם זכינו לכך מן הדין או לא הוי מצד הזמן דאם היינו זוכין מן הדין הי' נעשה ביום אך כיון דנעשה בלילה מוכרח דלא היינו ראוין מן הדין וז"ש המדרש חצות לילה כיון דנעשה בלילה לכך אקום להודות לך ר"ל מזה נמשך לנו חיוב הודאה גדולה על משפטי צדקך על המשפטים שעשית במצרים ולנו עשית צדקה דייקא דמזה מוכח דהוי רק בתורת צדקה וא"ש והבן

בגמ' דבבא מציעא דף פ"ו ע"ב א"ר ינאי בר' ישמעאל אמרו לו (ר"ל המלאכים אמרו לאברהם) וכי כערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל והוא תמוה ודברי רש"י ז"ל דחוקים. ונראה ליישב דהנה בהשותפין דף ט' ע"ב איתא שם מ"ד רודף צדקה וחסד וכי מי שהוא רודף צדקה ימצא צדקה וכו' ר' נחמן בר' יצחק אמר הקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להם צדקה כדי לקבל עליהם שכר ר' יהושע אומר זוכה לבנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי הגדה וכו' וא"כ הרי מי שעושה צדקה צריך להיות לו אחד משני אלה או עניים הגונים או בנים הגונים וא"כ מי לנו גדול מאברהם שהי' רודף צדקה וחסד מאין כונותו ובכן הי' צריך להיות לו או בנים הגונים או עניים הגונים וז"ש וכי כערבים חשדתנו ר"ל איך תוכל לחשוד אותנו שערביים אנחנו הלא כבר יצא ממנו ישמעאל וא"כ אין לך בנים הגונים ע"כ בהכרח אנחנו צריכין להיות עניים הגונים והבן כי הדבר נחמד (כתב יד)

בפסוק ויעש אברהם משתה גדול בילקוט וז"ל גדול עולמים הי' שם וכן ויעש. המלך משתה גדול גדול עולמים הי' שם לקיים מה שנאמר כי ישוב ד' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם והוא תמוה. ונראה לפרש דהנה מ"ש גדול עולמים הי' שם הי' נראה לומר עפמ"ש עוד במדרש דגדולי הדור הי' שם אבימלך ועוג והנה נראה דשניהם כוונה אחת להם דהנה הוי קשה לו אם הכונה כפשוטו קשה תרתי אחד דמשתה הוי לשון נקבה והו"ל לומר משתה גדולה כמשאחז"ל בש"ס סעודה גדולה סעודה קטנה ועוד קשה לו מ"ת גדול דכל מקים שנאמר גדול הוי משמע דגדול הוא מד"א הקטן ממנו בפ"ז דשבת כלל גדול מכלל דאיכא כלל אחר כן ה"נ דאמר משתה גדול משמע דהוי גדול מד"א הקטן ממנו ובמה היא משערו אך נראה דהנה בעניני המשתה לפעמים יתכן שיהי' לאדם דירה גדולה ובית המשתה הוא גדול אך הסעודה קטנה ואנשים בת מעט ואז הוי המשתה קטנה מן הדירה והדירה גדולה מן המשתה ולפעמים הוי להיפוך שיש לאדם דירה קטנה והסעודה גדולה ואנשים רבים והוי המשתה גדולה מן הדירה. והנה כן סיפר באברהם שהי' המשתה גדולה מן הדירה. אך לכאורה מה חידוש הוא הרי כ"פ חזינן דבני אדם עושין כן ומה מעלה מספר בזה באברהם. אך הנה בסתם ב"א אין חידוש דבאמת יושבים בצמצום ודחוקים. אך באברהם דשם הי' גדולי הדור המלכים ואין דרך המלך להיות יושב בדוחק רק מרווח ובע"כ דשם תי' איזה חידוש דהמשתה הי' גדול מן הדירה וגדולי הדור היו שם וישבו מרווחים. אך מניין באמת חידוש זה. אך הענין הוא דהיכי דהוי השראת השכינה אין דחק שם כמו שהי' הנס במקדש דעומדים צפופים ומשתחוים רוחים ולא אמר אדם לחבירו צר לי