גבורות שלמה יז

לשאר מהן פנטה מכח השבועה אך כוונת המדרש היא דהנה אנן קיי"ל בש"ס ופוסקים ויו"ד סי' רי"ח דבשבועה הולכין אחר הענין שנשבע עליו ואם הי' לבוש צמר ונשבע שלא יעלה עליו צמר מותר לטעון ואסור ללבוש ואם הי' טעון צמר וכו' מותר ללבוש ואסור להציע ע"ש א"כ ה"נ כי דשבועת המבול הי' עבור דור המבול שהי' תחלה א"כ לא חל השבועה רק כפי הענין שנשבע דהיינו אם לא יהי' החטא יותר מדור המבול רק כעין דור המבול אז חל השבועה אבל אם חטאו יותר מדור המבול כה"ג לא נשבע הקב"ה ולכך שפיר הקשה המדרש כיון דעשרת השבטים חטאו יותר מדור המבול דהרי אף בלילה חטאו א"כ על החוטאים יותר מדור המבול לא חל השבועה ולכך הי' ראוין להתחייב כלי' לזה אמר שרק ע"י הצדיקים שעתידין לצאת מהם נצולו

והנה לפ"ז בסדום שלא הי' להם זכות להגן הוי הענין תלוי בזה אם הי' חוטאים אף בלילה א"כ גדול עונם מדור המבול ואז יתחייבו כלי' ויענשו אבל אם לא הי' חוטאים בלילה רק ביום וא"כ הוי רק כדור המבול וע"ז נשבע הקב"ה וא"א לענוש אותם ולכך באו המלאכים לסדום בלילה דוקא ואז יראו אם יחטאו נתחייבו עונש ממש ואם לא יחטאו בלילה לא יתחייבו וכיון דחטאו גם בלילה לכך נתחייבו ואברהם דלא ידע דרכם בלילה שפיר טען מה אתה מערים על השבועה משא"כ לפי האמת יצא הקב"ה ידי השבועה. והנה בזה נבין דברי המדרש הנ"ל דהנה בקדמון אחד מבואר בפ' זו בפסוק ואברהם הי' יהי' לגוי גדול שמ"ש הכצעקתה אין הכוונה על סדום דא"כ ה"ל לומר לשון רבים הכצעקתם אך הכוונה על מה"ד הצועקת לפניו ותובעת דין בעולם ולכך אמר הכצעקתה של אותה מדה הבאה אלי עשו וכו'. והנה לפ"ז מפרש המדרש כך דהנה אם חטא סדום לא הוי יותר מדור המבול אז כבר הי' לפניו ית' צעקה כזו בימי דור המבול אבל אם הי' חוטאים יותר מדור המבול אז לא הוי צעקה כזו לפניו ית' בשום פעם עדיין וז"ש הכצעקתה הבאה אלי עשו אם הצעקה שכבר בא אלי מדור המבול ודור אנוש אם הצעקה הזו עשו ולא יותר אז כלה כלי' הן חייבין כלומר בדין הם חייבים כלי' אבל בפועל לא אעשה בהם כלי' כיון דכבר נשבעתי על המבול ואם לא שלא עשו כצעקתה רק יותר ממנו אז אדעה אודיע בהן מדה"ד שיהי' נענשין בפועל ממש ואודיע בעולם שאין השבועה הוי רק כעין דור המבול ולא יותר ואם יהי' יותר עדיין בידו ית' להביא מבול לעולם ובזה א"ש דבכל פעם בתנאי דהן ולאו מקדים הקב"ה ההן ללאו והטובה לרעה ולמה כאן הי' להיפך ולפמ"ש א"ש על נכון דהוי האמת כן ובזה א"ש מה שלא השיב הקב"ה תיכף לאברהם כששאל מה אתה מערים על השבועה ולא השיב לו הקב"ה מאומה כי באמת דבר זה הוי תלוי אם חטאו בלילה או לא והבחירה היא חפשית ע"כ לא רצה לגלות לאברהם שתלוי בזה כדי שיהי' בידם הבחירה וא"ש

והגה בזה יש לפרש מה שאיתא במדרש פ' בא ד"א ויהי בחצי הלילה הה"ד חצות לילה אקום להודות לך על המשפטים שעשית במצרים ולנו עשית צדקה והנה להבין זה נראה הכוונה ע"פ משל דאם רוצה הקב"ה לרחם על אוה"ע דן אותם בלילה בשעה שישנים מן העבירות ואם רוצה לחייבם דנן ביום אך מה שלפעמים הקב"ה מעניש בלילה הוי אם זה האיש שהם נענשים בשבילו אינו כדאי והגון לכך אז ההכרח לעשותו בלילה בשעה שישן מן העבירות דביום והוא עושה עבירות ואינו כדאי והגין להיות אחרים נופלים ע"י והנה כ"כ יש לומר במצרים דודאי מצד המצרים כיון שבא הקב"ה לחייבם הי' ראוי להיות ביום בשעה שהם עושין עבירות אך כיון דהוי בזכות ישראל ולא הי' ראוים אז באותה שעה וביום גם תם הי'