גבורות שלמה קעט

איתא במדרש המות נפשי מות ישרים זה משה והוא תמוה מדוע נקט המדרש דוקא משה הלא כל האבות נקראו ישרים כידוע. אך נראה ליישב דהנה ידוע דבמלחמת מדין נהרג בלעם ע"י ישראל כדכתיב בפ' מטות. וג"ז ידוע דמיתת משה רבינו הי' תלוי במלחמת מדין וא"כ לפ"ז הי' לבלעם לבקש שתתעכב עוד מלחמת זו כדי שיחי' עוד ולא ימות אבל הרשע הזה יען שידע כי מיתת מ"ר תלוי במלחמה זו לכך בחר למות כדי שימות משה וז"ש תמות נפשי ר"ל שאני בוחר למות כדי מות ישרים זה משה שגם מ"ר ימות וא"ש ונכון. (כת"י)

אמר אברהם למען יזכר שמי לטובה על ספרי דני רב אא"ו הגה"ק זצ"ל הנני להעתיק פה שני כרגירי מפרי עשתונותי אשר חנני ה'. והמה בכתובים בספרי פרחי שושנים והי' כי ימצא חן בעיני הקוראים והי' זה שכרי

א) ברמב"ם פ"ד מה' מאכלות אסירות ה"ט יליף דטרפה אינה חי' מן הפסוק לכלב תשליכון אותו והיא דעת המכילתא. והקשו עליו כל נושאי כליו הלא בש"ס דילן ריש פ' אלו טרפות יליף זה מן הפסוק וזאת החי' אשר תאכלו ומדוע בחר הרמב"ם יותר הלימוד דלכלב תשליכון אותו ועזב תלמודא דידן, ואמרתי אנא זעירא ליישב קושיא זו בטוב טעם ודעת דהנה בגמ' דפסחים דף כ"א ע"ב אי' פלוגתא בי ר"מ ור' יהודא דר"מ יליף דכל איסורין שבתורה אסורין בהנאה מדפרט לך הכתוב בנבילה היתר הנאה ש"מ דכל איסורין שבתורה אסורין בהנאה ור"י יליף לה נפקא לי' מלכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה, והקשו שם ברש"י ובתוס' למה לי' לר"י למילף איסור הנאה מתיבת אותו הא יוכל למילף מדאיצטריך קרא לכלב תשליכון להתיר טריפה בהנאה ש"מ דשאר איסורין אסורין בהנאה ותירץ דאי לאו אותו הוה אמינא דקרא למצותי' איצטריך שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו וכו' וכן איתא במדרש רבת ונראה דהרמב"ם לא ניחא לי' בהך תירוצא של רש"י דמילתא דדרש לחוד ואינו ענין לכאן, רק הרמב"ם ס"ל דר"י נפקא לי' מרישא דקרא לכלב תשליכון דטרפה אינה חי' כדעת המכילתא כיון דלכלב תשליכון הוא מיותר, אבל לר"מ לכלב תשליכון איני מיותר דצריך לי' לגופי' להורות היתר הנאה בטריפה דהא מנבילה משמע דכל איסורין שבתורה אסורין בהנאה וא"כ הו"א דגם טריפה בכלל שאר איסורין ולכך צריך הפסוק דלכלב תשליכון להורות היתר הכאה בטריפה, וא"כ אם אני צריכין לכלב תשליכון להיתר הנאה אין אנו יכולין למידרש מיני' דרש המכילתא דטרפה אינה חי' וע"כ צריך קרא אחרינא וא"כ א"ש דבש"ס באלו טרפות קאי על המתניתין ושם כחוב שאין כמוה חי' דטרפה וסתם מתניתין ר"מ ולשיטת ר"מ צריך הקרא דלכלב תשליכון לגופי' להורות היתר הנאה א"כ לא נוכל ללמוד מזה דטריפה אינה חי' צריך למידרש מזאת החי' וכו' דטריפה אינה חי, אבל לר' יהודא דקיי"ל כוותי' א"כ הקרא דלכלב תשליכון מיותר הוא א"כ נוכל למידרש מיני' דטריפה אינה חי' כמו שדריש במכילתא ומש"ה יליף הרמב"ם מקרא דלכלב וא"ש ודו"ק. ב) כתוב בתהילים (קט) אלהי תהלתי אל תחרש וכו' תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה וישימו עלי רעה תחת טיבה ושנאה תחת אהבתי הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהי' לחטאה וכו'. להבין ולהשכיל פי' המקראי קודש הללו לא אעמיסך קורא נעים ברוב דברים להציע לפניך גם הקושיות והדקדוקים שיש בכתובים הללו ולא אכתוב לפניך רק ביאור הדברים וישובם עד שידחו