גבורות שלמה קעד

לעוה"ב ולכך אמר הקורא למי הים וישפכם על הארץ והענישם בעוה"ז מזה מוכח ה' שמו שהוי"ה ב"ה שמו ומתנהג ברחמים אף לרשעים וזש"ה אז הוחל לקרוא בשם ה' שהכירו אז שדרכו ית' להתנהג ברחמים ועפ"י הקדמה הנ"ל יבוארו הכתובים כמין חומר דהחילוק בין שני מיני עובדי ע"ז דמין שכפרו בי ית' לגמרי הם מתישין כח פמליא של מעלה ואומרים שאין בו ית' כח להנהיג העולם אבל אלו שמבקשים רק אמצעי הוי להיפך שהם מגדלים אותו ית' ואומרים שאין כבודו ית' להשגיח בתחתונים ומשפילין א"ע שאינן ראוין שינהיג הקב"ה אותם וזש"ה כאן שיפוע לכ"א מכ"מ דידוע דעוה"ב הוא אחרית וסוף ימיו של האדם והוא התכלית שלו ולכך אמר יזבחו לשדים לא אלוה שאין קוראים לשדים שם אלוה ואין משימין עליהם אקונין של מלך ואין מכניעין א"ע תחת כבודו ית' א"כ המה חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם כי הם אף שעבדו ע"ז היו כוונתם רק בתורת שר ומנהיג לא להפיר בו ית' לגמרי ואתם הרעותם מאבותיכם והיינו שצור ילדך תשי שאתם מתישין כח פמליא של מעלה ותשכח אל מחולליך לגמרי לכך פורע לבם מכ"מ וירא ד' וינאץ וכו' ויאמר אסתירה פני מהם בעוה"ז ולא אעניש אותם היפך מ"ש בתורה ונתקן פני באיש ההוא וכו' והכרתי אותו אבל מהם אסתיר פני ולא אענישם בעוה"ז רק אראה מה אחריתם על עוה"ב ואחרית שלהם על זה אביט לעונשם שם שלא ליתן להם חלק לעוה"ב אך זה באלו שכיוונו בע"ז לשם הראשנה רך לאלו שהם קנאוני בלא אל ואין עושין לע"ז שלהם רק לאמצעי והיינו שכעסיני בהבליהם שעושין א"ע הבל שאין כבודו ית' משגיח עליהם שהמה הבל עמהם אעשה חסד לעונשם בעוה"ז ומכ"מ כמו שהם מדמין נפשם שהם הבל כן אני אמסרם ביד גוי כבל כדרך מלך בו"ד שמעניש לעוברי רצונו דלשר יחשוב חובש בתפיסה חש בה ולדלת העם בתפיסה סה בזוי' כן אמר הקב"ה כיון שהם כעסיני בהבליהם שאומרים שהמה הבל לכך אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם סם כראוי לפחות ערך ויענשו כמדתם אך ברחמים כי יקבלו עונשם בעוה"ז והבן כי הוא נכון בעזה"י

מאמר קצר לסוכות

הנה ע"מ שציוה הקב"ה לעשות סוכות ככתוב אמרתי ת"ל י"ת טעם נחמד עפ"ש חז"ל בתענית כ"ד ע"ב ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבא משים דבעל כותית נגדי' רבא ומית אישתמע מילתא בי' שבור מלכא בעא לצעורי לרבא אמרה לי' איפרא הורמז אימי' דשבור מלכא לרבא לא להוי לך עסק דב דכל מה דבעיין ממרייהו יהיב להו א"ל מאי הוא בעין רחמי ואתי מטרא א"ל ההוא משום דזימנא דמיטרא הוא אלא ליבעו רחמי האידנא בתקופת תמוז וליתי מיערא שלחה לי' לרבא כיין דעתך ובעי רחמי דליתי מטרא בעא רחמי ולא אתי מטרא חמור לפניו רבש"ע אלקים באזנינו שמענו וכו' אתי מטרא עד דשפיך מרזבי דצפורי לדיגלת אתא אבוה אתחזי לי' בחלמא וא"ל מי איכא דמיטרח קמי' שמיא כולי האי א"ל שני דוכתיך שני דוכתי' למחר אשכחי' דמרשם פוריה בסכיני ופרש"י שרצו שדים להורגו וחתכו מיטתו עכ"ד הג"מ ומוכח מכ"ז דמי שמטריח קמ' שמיא יותר מדאי יש לירא מפני המזיקין שלא יזיקו אותו וא"כ בימי נוראים שהטרחנו את בוראנו בת ובקשות יותר מדאי יש ג"כ לירא מפני המזיקין שלא ישלוט בני ח"ו לרעה ע"כ הקב"ה לשנות מקומנו ולצאת מן הבית ולישב בסוכה והוא טעם נכון בעזה"י