גבורות שלמה קעג

בפסוק וזבחו לשדים לא אלוה חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם צור ילדך משי ותשכח אל מחוללך וירא ד' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם הפסוקים הללו המה מחוסרי הבנה ונ"ל בהקדם מ"ש בילקוט תמוה בפ' יתרו בפסוק לא יהי' לך אלהים אחרים ר' יוסי אומר שלא ליתן פ"פ לאוה"ע לומר אלו נקראו בשמו כבר היו בהם צורך הרי נקראו בשמו ואין בהם צורך ואימתי נקראו בשמו בימי שת וכו' באותו שעה עלה ים אוקינוס והציף שלישו של עונם אמר הקב"ה אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם עצמכם אלהות אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי שם חדש הוי"ה ב"ה הה"ד הקורא למי הים וישפכם ה' שמו עכ"ל הילקוט וכבר מלתי אמורה בזה בחדושי תורה מכבר וכעת אבאר יותר והוא ע"ד שכתבנו שם דהוי קשה להמדרש מ"ש בפ' נח אז היחל לקרוא בשם ד' מה הכוונה בזה ולזה מפרש כך ונקדים מה דידוע שכתבו כמה ספרים דמה שדור אנוש עבדו ע"ז כ"ה כוונתם לכפור בו ית' רק באמת הורו בסיבה ראשונה ית' שברא העולם רק אמרו שאין כבודו ית' להשגיח בתחתונים ולכך בחרו בע"ז להיות אמצעי ומנהיג ולפ"ז הנה מדרך העולם במלך ב"ו שיש לו שרים רבים הנכנעים תחתיו אם גוזר המלך להיות עומד על פתח ביתם אקינון של המלך וציור כבודו כדי שיכירו הכל שהמה נכנעין תחתיו ומיראו עליהם ואם אחד רוצה למרוד במלך מסלק אקונין של המלך וזה מורה שמרד בו ולכך ה"נ אלו שעשו ע"ז שלהם לסיבה ראשנה ולא האמינו בי י"ת כלל אלו לא קראו לע"ז שלהם בשמו ית' ולא שמו עליהם אקונין של מלכו של עולם כלל אך אלו שהודו בסיבה ראשנה ושמו הע"ז שלהם רק לאמצעי וא"כ לא עשו הע"ז רק לעבד ושליח לו ית', א"כ בזה ידעו שהם נכנעים תחת המלך הגדול מלכו של עולם ולכך שמו על הע"ז שלהם אקונין של מלך וקראוהו אלהים ובזה יובן ענין הנ"ל דהנה כבר כתבנו בחבורינו מ"נ דאם הקב"ה מעניש לרשע על עונותיו בעוה"ז זה עצמו הוי טובה לו והוא גופו הוי חסר ונשיאת פנים כמ"ש הרב בעל עקרים דמהראוי הי' שיהי' העונש נצחי כערכו ית' רק מצד החסד מעניש הקב"ה רק בעוה"ז ופירש בזה מ"ש ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו א"כ מה שאין הקב"ה נושא פנים לצדיקים בעוה"ז ומענישן זה עצמו הוי נשיאת פנים כי מצד הדין הי' ראוי שיענשו בעוה"ב לא בעוה"ז וכך דורות הראשונים שקודם דור אנוש שעבדו ממש ע"ז וכפרו בו ית' ולא נכנעו תחת ממשלתו בלל בזה לא נכנס הקב"ה לפנים משורת הדין רק הביא עליהם פורעניות בעוה"ב בדין גמור אך בדור אנוש שרצו להתחכם והודו לו ית' ובקשו נעשות אמצעי בזה אף שנתחייבו עונש מ"מ עשה הקב"ה עמהם חסר והענישם בעוה"ז וא"כ העונש גופא הוי חסד שלא לטרדן מעוה"ב וזאת ידוע דשם הוי"ה ב"ה מורה על הרחמים וז"ש ילקוט הנ"ל שלא ליתן פ"פ לאוה"ע לומר אלו יקראו בשמו כבר היו בהם צורך כלומר דוקא מחמת שלא הודו בו ית' כלל והחזיקו את ע"ז לסיבה ראשנה לכך אין בהם צורך אבל אם היו קוראים לע"ז בשמו ית' והיו משימין עליתם אקונין של מולך והע"ז היו משימין רק לשר ומנהיג היו בהם צורך והי' הוא ית' מעכים לזה ולכך ראה מדור אנוש שכבר קראו בשמו ית' והלכו בדיעה זו ונענשו ומ"מ הרויחו בזה שהי' עונשם בעוה"ז ובאותה שעה עלה ים אוקינוס והציף שלישו של עולם והיינו דאמר הקב"ה אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם עצמכם אלהות וכוונתם הי' לכבוד לי כי אתם מכניעין עצמכם תחת רשותי ורק לעמצעי אתם מבקשים אני אשלם לכם מכ"מ ואקרא גם לי שם חדש בשם הוי"ה ב"ה ברחמים אף, לרשעים נישא פנים להעניש אתכם בעוה"ז דעד הנס הי' מנהיג במדה"ד להעניש