גבורות שלמה קע

מאוד לכך לא יהי' הפורעניות ע"י הקב"ה רק לע"ל ובשביל שלא שכיח לא חשיב לי' והוציא מזה הפר"ד דע"י הקב"ה הוי פורעניות גדול וע"י שליח קל ובאמת צריך ביאור וכי ח"ו חשיד הקב"ה דעביד דינא בלא דינא וא"כ קשה איך משכחת לה ממ"נ אם ראוי לו עונש גדול לפי העבירה שעשה א"כ מ"ט יהי' ע"י שליח קל הא כל האומר הקב"ה וותרן יותרו מיעיהו ופירש המג"א בסי' תנ"ו שקאי על עונש העבירה ואם אינו ראוי לו רק עונש קל איך ע"י הקב"ה בעצמו יבוא עונש חמור אך הענין עפמשחז"ל. בסנהדרין פרעה שחירף בעצמו פרע לו הקב"ה בעצמו סנחרב שחירף ע"י שליח פרע לו הקב"ה ע"י שליח ופי' שם רש"י והראב"ד דע"י שליח הוי בזיון טפי וע"י הקב"ה הוי דרך כבוד ולפ"ז כתבו רש"י והראב"ד דבאמת העובר עבירה ראוי לעונש גדול רק שהקב"ה פורע לו ע"י שליח ויש לו בזיון שכל העולם מתנהג ע"י הקב"ה והוא ע"י שליח וזה הבושה נחשב לעונש חוץ העונש של היסורין אבל כשהקב"ה פורע בעצמו שא"ל בזיון צריכין היסורין להיות גדולים כנגד העבירה וזה פירש הפסוק נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם וכו' כי לקחה מיד ד' כפליים בכל חטאתי' ודקדקני וכי ח"ו יפרע הקב"ה יותר מן המגיע ולפי הנ"ל א"ש אם הי' הקב"ה מענישו ע"י שליח א"כ הבושה שהוא ע"י שליח עולה כמו העונש עצמו ואיני בא עליו רק חצי עונש וחצי השני' וניכה בעבור שהוא ע"י שליח אבל אם הוא ע"י הקב"ה בעצמו צריכין היסורין לבוא בשלימות א"כ באים היסורין כפליים כפי מה שהוא ע"י השליח והנה בש"ס אמרו שהמאנה את חבירו כביכול הקב"ה בעצמו נפרע ממנו שנאמר הנה ד' נצב של חומת אנך ובידו אנך הרי שלמד מלשון בידו שהקב"ה בעצמו נפרע וע"כ אמר כאן כי לקחה מיד ד' כפליים בכל חטאתי' שע"י שלקתה מיד ה' בעצמו ולא ע"י שליא והוא לכבודו של ישראל ע"כ הי' כפליים מאם הי' ע"י שליח והנה מה שע"י שליח הבזיון נחשב לעונש זה דוקא אם האדם מודה במציאות השם ונהי שעובר עבירה עכ"פ חפץ שיהי' הקב"ה בעצמו המנהיג בכל דרכי ואז אם הוא ע"י שליח נחשב לו לבזיון אבל אם אדם אינו מודה שהקב"ה מנהיג העולם רק ע"י אמצעי מתנהג העולם או שכופר ח"ו לגמרי במציאות השם אין לו בזיון כלל מה שהקב"ה פורע לו ע"י שליח כי לפי דעתו הנשחתה צ"ל כן שאין כבודו י"ת להשגיח על עולם השפל וכיון שאין לו בזיון מזה ושוב צריך העונש להיות ג"כ בפי העבירה והנה הרמב"ן כתב במעשה העגל כי לא הי' כוונתם לכפור לגמרי ח"ו בהקב"ה רק שאין כבוד הקב"ה להשגיח בתחתונים וסברו שהעגל יהי' אמצעי וע"י יהי' ההשפעה והוא יהי' המנהיג והנה כן נמי כ"ז שישראל עובדים ע"ז בודאי לא מפני שכפרו לגמרי ח"ו בהקב"ה רק כוונתם לעשות מנהיג שע"י יבוא ההשפעה וע"כ אמר הקב"ה לרבותא והסתרתי פני מהם והי' לאכול ומצאוהו צרות רבות כלומר שהקב"ה בעצמו לא יבוא עליהם הפורעניות בהשגחה רק יסתיר פניו מהם והרעה תבוא מצד אחר להם וא"כ לכאורה הי' ראוי הי' העונש קל אם הוא ע"י אחר ע"כ אמר שכאן לא יהי' כן רק אעפ"כ ומצאוהו צרות רבות ורעות ויהי' לפלא בעיני ישראל ואמרו על כי אין אלהי בקרבי והוא כמ"ש בפ' נצבים ואמר הדור האחרון כן נמי יהי' לתמוה בעיניהם והאי כי מלשון כאשר אין אלוה בקרבי והסתיר השגחתו ממני איך מצאוני הרעות האלה ממ"נ אם הרעה ע"י אחר ראוי להיות עונש קל ואם רצין ד' להביא עלינו רעה גדולה ראוי שיהי' ע"י עצמו ולזה השיב הקב"ה ואנכי הסהר וכו' כי פנה אל אלהים אחרים כלומר שעבדו ע"ז ורצו שיהי' אמצעי ולא שיהי' הקב"ה בעצמו המשפיע ע"כ גם אני הסתרתי פני ופרעתי להם ע"י אמר ואעפ"כ יהי' הרעה גדילה יען כי אין זה לבזיון בעיניהם מה שהוא ע"י שליח כי עבדו לעוז ולפי דעתם צריך באמת להיות כן וא"ש: