גבורות שלמה קסט

שכר יותר וראי' שנאמר כי בי ירבו ימיך וז"ש ושמא תאמר לרעתכם נתתי לכם נתתי דייקא כיון שגוף התורה הייתם משיגין מעצמכם דלמא אינו מצוה והנתינה הוי לרעה כדי להוות נענשין לכך אמר לא נתתי התורה אלא לטובתכם להגריל השכר כי מצווה עדיף וראי' לזה שמה"ש נתאוו לה ורדפו לצוות להם על התורה ואם איתא דהצווי הוי לרעה למה רדפו הם אחרי' וא"ל דלא ידעו את התורה תחלה דפ"ק דשבועות איתא ונטלם מכלל דידע ופריך הש"ס והאיכא ונעלמה מעיני כל חי מכלל דאיכא דידע והכתיב לא ידע איש ערכה אך המדרש מפרש דש"ס דילן מפרש ונעלמה על האדם למטה לכך ק"ל אם על אחר מ"ת הרי לא נעלמה ואם קודם מ"ת אז נאמר לא ידע איש ערכה והמדרש מפרש ונעלמה על מה"ש ומפרש כפשוטו מכלל דידע תחלה דקודם מ"ת היו יודעין התורה ורק דאנוש לא ידע ערכה אבל מה"ש ידעו וכ עמדו על ה"ס הי' להיפך דמה"ש עבור שרדפו לקבלה נענשו ששכחוה וישראל שעמדו על ה"ס פסקה זוהמתן וטרם שקבלוה השיגו מעצמן כמ"ש בחדושי אגדה במאמר אלו קרבנו לפני ה"ס וז"ש שהרי מה"ש נתאוו וא"ל דהם בקשוהו דלא ידעו אותה תחלה אבל אם היו יודעין ל"ה רודפין אחריו ז"א שהרי כתיב ונעלמה מוכח דידעו בה תחלה בע"כ דמצווה עדיף ולכך בקשוהו כדי לקבל שכר ולכך אמר הקב"ה ממה"ש נעלמה עבור שרדפו אחריו אבל מכם אינה נעלמה כיון שלא רדפתם אחרי' ונתתי לכם כדי להרבות שכר וז"ש שנאמר כי המצוה הזאת ומזה מוכח דיכולין ישראל להשיג התורה אף בלי שמועה. ובזה, נבין מה שדרשו חז"ל בנדרים בפסוק מי האיש החכם ויבן את זאת וכו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בו אלא אר"י אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה ותמהו הכל למה נקט דוקא שלא ברכו בתורה תחלה אך נראה דהנה החוטא בחטא שאינו משיגו ע"פ השכל אין עונשו כ"כ מהחוטא במה שהוא עצמו מבין שהדבר ראוי והוא עובר עליו כיון שהשכל מחייבו לעשות אם נמנע מלעשותו עונשו גדול וז"ש המ"ד, בפ' בראשית בפסוק והנחש הי' ערום הה"ד יוסיף דעת יוסיף מכאוב ערום מכל ארור מכל והכוונה נמי כיון שהי' בו חכמה וידע שמן הראוי שלא לאכול מעה"ד ואעפ"כ הסית אותם לאכול הוי עונשה חזק ולכך ה"נ אם ל"ה משיגין התורה מדעתן ל"ה להם עונש כ"כ אם הי' עוברין אבל אם השיגו התורה מדעתן שמן הראוי לעשות כן ואעפ"כ חטאו הוי עונשם חזק ולכך אמר שהם עשו תרתי דסתרי דהנה אם ל"ה סיפוק בידם להשיג התורה מעצמן ודאי דראוי לברך עה"ת דנהי שמצד אחד יומשך עונש הרי מצד השני יש שכר ומזה טובה מרובה והשכר הוי נצחי והוי קרוב לשכר ורחוק להפסד וראוי לברך עה"ת ובע"כ מה שהם לא ברכו דאמרו שיכולין להשיג התורה מעצמן בלי שמועה וס"ל דאינו מצווה עדיף לכך ס"ל דלא נצרך מ"ת רק עבור העונש לכך לא ברכו ואם היו יכולין להשיג התורה מעצמן בע"כ הוי ענין התורה דברים שהשכל מחייבן והם עברו הוי עונשם יותר גדול וז"ש שלא ברכו בתורה תחלה והודו שאפשר להשיג התורה בלי נתונה ואעפ"כ וילכו אחרי שרירות לבם והוי החטא יותר גדול וזה יוסיף דעת יוסיף מכאוב שע"פ השכל הי' ראוי לקיים התורה ולא קיימו וא"ש בעזה"י

פ' וילך בפסוק ואמר על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה וכו' כי פנה אל אלהים אחרים ותמהו הכל איך אחרי שישיבו בתשובה ויחודו על עונם ויאמרו על כי אין אלוהי בקרבי חזר ואמר ואנכי הסתר אסתיר ונ"ל ונקדים מ"ש הפריד בדרך עצת בגמ' ג' מפתחות בידו של הקב"ה והקשה הראב"ד מדוע לא חשיב כמי יפתח ד' את אוצרו ויוציא את כלי זעמו ותירץ הראב"ד משום דכשהפורעניות ע"י הקב"ה הוא חזק