גבורות שלמה קסב

שם הפוכי מטרתא למ"ל ומנהיגו בעצמו וזוכה אף לאלו אך מנ"ל דהוא ית' בעצמו הוי עם הת"ח הן אמת דאחז"ל שנים שיושבין ועוסקין בתורה שכינה עמהם אך מנ"ל מה"ת ובפרט ביחיד לכך בא ר"י תחלה בהקדמה זו ופתח בכבוד התורה ואמר מה הארון וכו' נקרא מבקש ה' ת"ח שמכתתין רגליהם כ"ש שהוא ית' עמהם ונתן טעם נוסף לזה דהנה ישראל במ"ת אמרו נעשה ונשמע ובארנו הכוונה בסה"ח שהוי תנאם שישמעו כל פעם אח"כ מפיו ית' חדשות וז"ה כוונת הפסוק סוד ד' ליראיו ובריתו להודיעם דתחלת כריתות ברית במ"ת הי' על תנאי זה להודיעם בכל פעם חדשות ולראי' לזה מה"ת הביא ר"י דרש זה הסכת ושמע ישראל היום הזה דכל יום חביבין עליהן כנתינתן מסיני ואם ל"ה לת"ח סייעתא דשמיא להיות הוא ית' עמהם להשמיעם בעצמו איך היו חביבין כמסיני ששמעו עמנו ית' בעצמו בע"כ דכ"פ שלומדים הוא ית' עמהם ומשמיעם והוי כנתינתן מסיני ומה"ט הוא ית' עמהם בעת עסקו בתורה והוי הנהגתו ע"י ית' והמארח ת"ח בביתו ג"כ הנהגתו ע"י יה' לכך שייך פתיחה שלהם בכבוד אכסניא שאף בני חיי ומזוני משתנה לטובה וא"ש המשך המאמרים על נכון

פ' שופטים בפסוק כי חצור אל עיר במדרש זש"ה ותגזר אומר ויקם לך הנה מה שהכריח להמדרש לומר שמ"ר תתחיל כן ודלמא הי' זה ממנו ית' תחלה ונקדים לפרש מ"ש ופתחה לך דפשיטא אם שלום תענך והעם אשר בה יהיו לך למס פשיטא שיפתחו להם אך נראה דהנה מעשה דאונס אינו מעשה ואף אם תענה שלום אולי הוא מחמת יראה אך קיי"ל בחו"מ סי' ר"ב דאם הנגזל הוסיף דברים נגד הגזלן אף מה שלא ביקש ממנו הגזלן מוכח דהוי ברצון והנה פתיחה הוי לשון התחלה וז"ש והי' אם שלום תענך וז"ה רק תשובה למה שישראל מבקשין מהם אך ופתחה לך שתפתח להושיע לך במה שלא בקשת אז תעשה עמה שלום ובזה נראה לפרש משחז"ל דכורש החמיץ דאמר ליתן וכו' בגין דלהוי מצלין בחיי מלכא ופריך ומאן דעבוד הכי לאו צדיק גמור הוא והתניא האומר ורש"י נדחק בזה ונראה ע"פ דברי הרמב"ם בהל' גיטין שכתב דבישראל ליכא אונס דהנפש רוצה רק דהגוף אינו רוצה א"כ ה"נ בישראל אף שאומר בשביל שיחי' בני מ"מ הנפש רוצה שלא עמל"פ לכך הוי צדיק גמור אבל בנכרי דא"ל נפש קדושה אם הנפש אינו רק עמל"פ לכך החמיץ ומעתה נבוא לביאור המדרש דודאי מעשה באונס י"ל נמי ע"פ הרוב ע"י האונס מרוצה בלב שלם רק בדיני אדם כיון דקיי"ל דברים שבלב אינן דברים א"כ כיון דבמעשה ניכר דהוי מחמת אונס נהי דבלבו מרוצה הוי דברים שבלב רק היכי דהוי הוכחה בגלוי על דברים שבלב הוי דברים ולכך אם הנגזל מוסיף על דברי הגזלן מוכח דמסכים על הקנין וא"כ בדיני שמים הוי אף דברים שבלב דברים כי למעלה גלוי הדברים שבלב והנה חזינן גבי שליח דבדיני אדם פטור ובדיני שמים חייב והטעם דבדיני אדם אזלינן בתר המעשה והמעשה השליח עשה לא המשלח ואין שליח לד"ע אבל בד"ש אזלינן בתר המחשבה והשליח עשה עידי המשלח לכך המשלח חייב וא"כ ה"ל להיפך אם אחד עושה דבר מחמת אונס בדיני אדם לא מהני דדברים שבלב אינן דברים ובדיני שמים מהני וא"כ אם הוי פתיחת שלום מצוה מה"ת והי' מהני אם יענו שלום אף שלא יוסיפו יותר כיון דע"פ הרוב על האונס מסכימין ברצון רק כיון דפתיחת שלום מ"ר המתחיל והוא אדם א"כ בעינן שלום כפי רעתו לכך בעינן פתיחה שיתחיל במה שאין ישראל מבקשין מהם לכך אמר ותגזר אומר וכו' וא"ש ודו"ק (כת"י)

פ' תצא בפסוק כי יקרא קן צפור לפניך במדרש הד"ד אורח חיים פן תפלס וכו' א"ר אבין לא תהא יושב ומשקל במצות של תורה לא תהא אומר