גבורות שלמה קסא

היוצא מזה כשהמלאך הולך בע"כ הוי מעלה יותר דמוכח דעדיף ממלאך גם אז הולכין מלאכים דהם מצד הדין אבל אם המלאך הולך מדעתו אז הוי גנאי ביותר מאם זוכה להנהגתו בעצמו ית' ולזה סירב משה בשלוחות המלאך בפ' תשא כי אז הלך המלאך מצד הרחמים כדכתיב הנה מלאכי ילך לפניך ובזה א"ש המשך הפ' של יעקב דבאמת אמר הכתוב ויפגעו בו מלאכי אלהים שכבר קיים לו הקב"ה כל תנאיו וחזר לשלום אז מסר הנהגתו למלאכים שילכו בע"כ שלא בטובתם והוי אלו שמצד הדין הנקרא אלהים ויעקב כשראה שנמסר למלאך הי' מסופק אם כבר נשלם לו כל הבטחתו ית' ונמסר למלאך להראות שהוא גדול ממלאך ואז הוו המלאכים מצד הדין או אלי עדיין לא נשלמו התנאים שהתנה עמו ית' והוא חטא לכך נמסר הנהגתו למלאך ואז הוו המלאכים מצר הוי"ה ב"ת המורה על רחמים ולכך הוא פתר עצמו לטובה ואמר כאשר ראם מחנה אלהים זה ולא מחנה הרחמים דקיי"ל ברית כרותה לכך פתר עצמו לטובה מיתי שם המקום קרא מחנים ליתן טעם למה שולח לעשיו וקראו מחניים לרמז דיש ב' מחנות מה"ש ומסופק מאיזה כת הם לכך ניסה כך כי יעקב התנה בפ' ויצא ושבתי בשלום אל בית אבי ואמרו בשלום הכוונה שלא יצטרך ללחום עם אויביו ויש שם במדרש דכסדר נאמרה הפרשה דיעקב התנה אם יקיים לו הקב"ה הבטחותיו וא"כ כיון דיעקב התנה שלא יצטרך למלחמה בודאי גם בכלל דבריו י"ת הוי כן ולכך ניסה יעקב אם ינצל מעשיו בלי מלחמה ונתקיים ושבתי בשלום הוי המה"ש מלאכי אלהים ובאו להראות שהיא גדול ממלאך אבל אם יצטרך למלחמה ולא נתקיימו עדיין התנאים ולמה נמסר למלאך הרי אמר כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי ובע"כ שירד ממדרגתו וגרם החטא לבטל ההבטחה והוו מלאכים של רחמים ולכך ויירא וייצר לו שמא יהרוג אחרים כיון שירד ממדרגתו ולכך בא המלאך ונאבק עמו ונצחי יעקב להראות שהוא גדול ממלאך ונפשט לו ספיקו ולכך אמר לעשו כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים והכוונה דעשו הודה לו שם על הברכות וכמ"ש במ"ר שא"ל יהי לך אשר לך ובאמת הי' בע"כ רק שהקב"ה נתן מתג ורסן בפיו לומר כן וראיית המלאך נמי הוי כן שנודע לו ע"י האבקו עמו שהראשונים בע"כ והמה באמת מצד הדין ולכך אמר כי ע"כ ראיתי פניך בע"כ כראות פני אלהים שהיו נמי בע"כ כן הי' כוונת יעקב בלבו ויש להאריך הרבה בעזה"י אלא שמוכרח אני לקצר. והעולה מזה דאף מי שראוי להנהגת מלאך מ"מ אם נזדמן שבלא"ה הוא ית' שם הוי הנהגתו ע"י הקב"ה בעצמו ובזה נבא לביאור האגדה הנ"ל דהנה ר"נ ור"א ור"י כולם באו לאשמעינן בכבוד אכסניא וגודל שכרו דלא מבעיא שאר שכר שאינו תלוי במזל שזוכין רק אף לחיי בני ומזוני דהני לאו בזכותא אלא במזלא תליא מ"מ ע"י המארח ת"ח בביתו גם זה משתנה וזוכה להם לכך ר"נ הביא ראי' מן בני קיני שהחיים שאול ולא הרגם וזכו לחיים עי"כ ור"י הביא ראי' מלא תתעב מצרי ובזה ודאי הכוונה רק לענין מזונות דדרכו ית' ליתן מדה כנגד מדה ולענין חיי אדרבה נאמר וימררו את חייהם ולענין בני נאמר כל הבן הילוד ול"ה לישראל טובה מהם רק המזונות כמ"ש זכרנו את הדגה ולכך ציוה ית' לשלם להם מכ"מ שלא תתעב מצרי לענין מזונות ומוכח שזכו למזונות ע"י שהיו ישראל שם ור"א למד מבית עובד אדום שזכו לבנים ע"י הארון ולזה קמ"ל דזכות המארח ת"ח בביתו כ"כ גדול דאף זה משתנה לטובה אע"פ דבמזלא תליא אך צריך להבין איך ישתנה המזל בכך והטעם בזה הוא דמשאחז"ל דלא בזכותא תליא אלא במזלא היינו אם הנהגתו ע"י מלאך דהוי בדה"ט אבל מי שמתנהג ע"י הקב"ה אשר בידו לשדד הטבע זוכה לכולם וכיון דמי שיש לו כח התורה הנהגתו על ידי הקב"ה בעצמו זוכה אף באלו וא"כ המארח ת"ח בביתו שכינה בביתו וכיון דהשכינה