גבורות שלמה קס

ע"ש ולפ"ז באמת המתנהג ע"י מלאך ה"ל יותר כבוד דמוכח שהוא גדול מן המלאך אבל המתנהג ע"י הקב"ה דהוי רק מצד מדת טובו אין ראי' שהוא גדול מן המלאך וז"ש הוא ית' ליעקב דודאי ראוי היית למסרך למלאך לשרת לך להראות שאתה גדול ממנו אבל כיון שאתה כעת בצרה גדולה וכשהצדיק בצרה הוא ית' עמו להשתתף בצרתו כמ"ש עמו אנכי בצרה א"כ כיון שבלא"ה הוא י"ת עמו ולמ"ל עוד מלאך להנהיגו ולכך יהי' התנהגתו ע"י ית' אך כשיצא מצרה ולא יצטרך הוא ית' להיות עמו ימסרנו למלאך להראות דהוא עדיף ממנו וז"ש והנה אנכי עמך דבלא"ה אנכי עמך שאתה בצרה לכך ושמרתיך בכל אשר תלך כי לא אעזבך למסרך למלאך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ואז לא תהי' בצרה ואמסרך למלאך וכ"ה שכשבא לא"י כמ"ש הקב"ה והשיבותיך אל האדמה אז ויפגעו בו מלאכי אלהים ונמסר למלאכים ובזה נבין מ"ש ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים דתחלה זכר לשון יחיד מחנה ואח"כ מחנים ודברי חז"ל ידועים גם מה קמ"ל במה דקראם שם מחנה אלהים ויובן כמי המשך כל הפ' ששלח יעקב לעשו ומה שנתאבק עם המלאך ומאמר כי ע"כ ראיתי פניך והוא כשנקדים מ"ש בחידושי תורה פ' משפטים מ"ש הנה אנכי שולח מלאך השמר מפניו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבי אם שמוע תשמעו בקולו ואיבתי את אויבך כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל המקום לא תשתחווה וברך את לחמך ואת מימיך וכל הפרשה זו הוי כפל לשון דתחלה אמר הנה אנכי שולח מלאך ואח"כ כי ילך מלאכי לפניך גם מ"ש ואיבתי את אויבך וצרתי את צורריך למה פרט זה מכל היעודים הטובים אך נראה דכבר כתבנו דהנהגה ע"י מלאך עדיף כי זה מורה שהוא גדול ממלאך אך הרי חזינן בפ' כי תשא שמ"ר אמר אם אין פניך הולכים ולא בקש מלאך אך דכבר כתבנו בשם היפ"ת דמה דמוכח דצדיק גדול ממלאך מכח דמלאך הולך בע"כ הא אם הולך מרצונו בלי כפי' אז יתכן שמלאך גדול ופעמים גדול מתנדב לילך עבור טובת הקטן ממנו ולפ"ז הענין הוא כך כשישראל ערש"מ הקב"ה נוטל מלאך מסוים לשמור את ישראל ומכריחו בע"כ לילך ולמעלה יש מלאכי רחמים האוהבים לישראל ויש מלאכי דין השונאים לישראל ואם ישראל זוכין נוטל הקב"ה דוקא מלאך מצד הדין ששונא לישראל שהוא ישרתם ומנהיגם ע"ד אומרם ז"ל מלאך רע יענה אמן ואין נקמה גדולה מזו אם השונא מוכרח להטיב ולכך ממלאך כזה צריך לשמור מאוד ממנו דבאמת הוא שונא ואם מלאך כזה מנהיגם הוי כבוד יותר דמוכח דהם גדולים ממלאך כיון שמשרת להם בע"כ אך אם אין ישראל ראויין. אז אין הקב"ה גוזר על מלאך מסוים רק מכריז מי יתנדב לילך לעזרת ישראל וכמו ששמע ישעי' שהקב"ה הכריז את מי אשלח ומי יכך ובנבות מי ילך ויפתה, את אחאב כן מכריזין תמיד ברקיע ונמצא מלאכי רחמים המתנדבים לילך בעזרתם ומלאך כזה הוא גדול מישראל כיון שמתנדב לילך מדעתו וכיון דהוי מלאך רחמים אין להתיירא מפניו כ"כ ובזה הוו הכתובים כמין חומר שתחלה דבר כשיהיו ערש"מ ואז אמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך שאני אשלח מלאך בע"כ ואז השמר מפניו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם והטעם בזה כי אם שמוע תשמעו בקולו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך לשלוח לזה שהוא צורר לך ומוכרח אתה לשמור ממנו אך כשלא תהיו ערש"מ ואז לא אשלח בע"כ רק כי ילך מלאכי לפניך דהוא מצד הרחמים וילך מדעתו אז נהי דאין לך להתיירא מן העונש אם תהי' חוטא עכ"פ גם טובה לא יהי' לך ולכך אני נותן לך עצה טובה דאפילו בעת שילך מלאכי מדעתו עכ"פ לא תשתחוה לאלוהיהם כי אם כה תעשה להם שבר תשבר אז יהי' לך טובה וברך את לחמך ואת מימך ומכלל הן נשמע לאו דעכ"פ ברכה לא יהי' לך וא"ש.