גבורות שלמה קנח

אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני ולא יבושו עמי לעולם והני תרתי לא יבושו למותר הוא וחז"ל הרגישו בזה ולפמ"ש א"ש דבעת שיושיע לנו השי"ת והללתם את ד' אלקיכם ולא יבושו עמי לעולם היינו בושה דהשתא כמ"ש תחלה ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים ואמר אולי יהי' לנו בושה דמעיקרא שהיינו שפלים מתחלה לכך אטר וידעתם כי אני ד' אלקיכם ובקרב ישראל אני א"כ אתם מיוחסין בני אל חי מקור עליון מחלבתך ולא יבושו בושה דמעיקרא ובזה נבין ביאור הפטרה הנ"ל דלכאורה הי' לנו בושה דמעיקרא לחרף אותנו שאנחנו בני תרח עובדי עכו"ם כמ"ש באמת אביכם האמורי ואמך חתית וביהושע אמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם והמגיד אמר ג"כ מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו אך באמת תירוץ זה אינו אלא לפנים כי אין אנו מתייחס ן אחר תרח כלל דבשלמא אם הי' אברהם הוליד בטבע בכח הולדה שהטביע בו תרח הי' לתרח חלק בנו אבל אברהם ושרה לא היו ראוים להוליד בטבע א"כ לא בכח תרח הוליד אותנו רק במה שזיכוהו מן השמים א"כ אנחנו בני אל חי בכח שלו ובני אברהם לא בני תרח לכך אין לחרף אותנו בבושה דמעיקרא קרא כלל וזש"ה דכעת אין נ"מ לנו אם יש לנו בושה דמעיקרא כלל כיון דיש לנו בושה דהשתא שאנחנו שפלים ונבזים אך הנ"מ לע"ל כש עלה ד' אותנו למעלה ולא יהי' לנו בושה דהשתא אז היינו מתייחסין אחר אברהם ולא אחר תרח וא"ל בושה דמע קרא ולא בושה דהשתא וזש"ה הביטו אל צור חצבתם דאם לא הי' אברהם כעין צור שאינו מוליד וגם שרה היתה כן וכיון שכן הביטו אל אברהם אביכם דוקא ולא אל תרח כי הוא אינו אביכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו ואף דהשתא אין נ"מ בזה כי יש לנו חרפה בגוים אך הנ"מ לע"ל כי נחם ד' ציון נחם כל חרבותי' אז ששון ושמחה ימצא בה תודה וקיל זמרה כי לא יחרפו אתכם לא בבושה דמעיקרא ולא דהשתא כי שורש מחצבתך ממקום קדוש יהלך וא"ש בעזה"י ובדרוש הארכת בזה ואין עת האסיף פה

פ' ראה בפסוק כי יכרית ד' אלקיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת וישבת בארצם בתנחומא הה"ד קוה אל ד' וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעי' תראה מלמד שהיו סבורים לכנס לארץ מיד א"ל משה רוצים אתם לירש את ארצם שמרו דרכו של הקב"ה שנאמר קוה אל ה' ושמור דרכו וכו' כי יכרית ד' אלקיך עכ"ל להבין זה כבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נראה כך דהוי ק"ל לשון מפניך מיותר שהרי מפורש אומר החלה אשר אתה בא לרשת אותם וב"א וירשת וישבת בארצם ולמ"ל מפניך ולזה מפרש כך דהנה בפ' מסעי בפסוק והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם כתבנו דהכוונה שלא תצטרכו לשם מעשה להרגם בפועל רק מראיית פניכם יאבדו כמ"ש ומוראכם וחתכם יהי' וכו' וכן הכוונה כאן דהנה הרמב"ן בפ' שלח כתב דעבור חטא המרגלים נענשו דנם בניהם לא באו לשם בתורת ירושה של האבות רק דרך ראי' בעלמא אך ירושת האבות לא נתקיים רק בביאת משיח בב"א ובזה נביא אל הביאור דישראל היו סבורים שיקויים בהם ירושת הארץ מיד ויבואו בתורת ירושה מאבות ואמר להם משה סבורים אתם לרשת את הארץ קוה אל ד' ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ אבל אם לא יעשו כן יבואו רק בתורת ראי' אך במה יכירו אם באו בתורת ירושה או בתורת ראי' לזה אמר שיהי' להם סימן אם הכרתת הגוים יהי' מפניהם לבד ולא יעשו שום מעשה בפועל אז ניכר כי הם זרע ברך ד' ונתקיימה בהם וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך ואז ראוים למעלת ירושה אבל אם לא יזכו לכך ויצטרכו להרגם בפועל אז אין באין רק דרך ראיה וז"ש המדרש בהכרת רשעים תראה דתראה באיזה