גבורות שלמה קנז

מפילן לפניכם מניין ממה שקרינן ראה החילותי תת לפניך את סיחון והנה גוף המדרש בארנו במקומו והנה מה שנתיירא משה פן יקיימו אוה"ע השבת יותר מכל המצות דכל המצות ידע שקשה להם לקיימן ובחד מצוה לא יספיק להם להיות נחשב להם כקיום כל התורה ובשלמא ישראל שקבלו התורה די להם אח"כ אף בקיום חוק אחד כמ"ש ר"י אפילו למי שקיים חוק אחד ובפרט כיון שישראל יש להם אחדות וערבות אחד משלים בעד השני כמ"ש כ"ז בסיום לש"ס נדה בחבורי מ"נ לכך די לכ"א חוק אחד אבל אוה"ע שלא קבלוהו ואין ערבים זל"ז וא"ל אחדות אין די במצוה אחת ובאוה"ע הוי כדעת ר"ל דאם חיסר חוק אחד ל"מ ולכך מכל התורה לא נתיירא רק מן השבת ששקולה ככל התורה וקיל לאוה"ע לקיימו וגם כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עונותיו בזה נתיירא שמא יקיימו וישא להם פנים ולכך דייק המדרש לפי שאוה"ע אין מצוון על השבת כלומר דא"ה מצוון גם השבת קשה להם לקיימו וכמ"ש במ"ר שאימתי שמרו ישראל השבת באלוש משמע דמאז והלאה קשה לישראל לשמרה ואיך חשש שישמרוהו האוה"ע אך הכוונה דישראל שהם מצוון יצרם תקפם וקשה לקיימה והאוה"ע שאין מצוון חשש שמא ישמרו השבת וישא להם פנים וכמו כן יהי' כוונת המדרש כאן דשמא האמר דלרעתך נתתי לך השבת ששקול ככל התורה ויש לחוש שמא ישמרו האוה"ע השבת וישא להם פנים ויחשב להם ככל התורה לכך אמר לא נתתי לך השבת אלא לטובתך. והיינו אם הי' ניתן לך לעול ולמשא גם הם רשאין לקיימו אבל כיון דאתה אוכל ושותה מוכח דהוי לך לכבוד ואין אוה"ע רשאים ליטול כבוד זה בלי רשות לכך אין לך להתיירא מזה ואמרו ישראל דהנה ידוע מה שהקשו המפורשים דלמה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא הרי כתיב ביומו תתן שכרו והקב"ה מקיים התורת תחלה ותירצו כיון דאין מגיע שכר רק מצד החסד מותר ליתן אימתי שירצה והנה השכר דהוי מצד החסד תליא בזה דאם קיום התורה לכבוד לנו ל"ש שכר והוי השכר מצד החסד אבל א"ה המצות לעול מגיע לנו שכר מן הדין והנה בלא זה הי' אפשר לומר שכל המצות הם לכבוד ומצד החסד הוי השכר ומותר ליתן אימתי שירצה אבל בכאן אמר דשמירת שבת הוי לנו לכבוד וממילא דכל המצות דאוה"ע רשאין לקיימן הם לעול ודרך עבדות ומגיע לנו השכר מן הדין א"כ קשה אימתי אתה נותן לנו שכר המצות דשייך בו ביומו תתן שכרו לכך אומר הקב"ה מה שאיני נותן לכם שכר מיד לא שאינו מגיע לכם דמן הדין מגיע לכם מיד רק מחמה דאינכם צריכין לו תיכף דהמצות שאתם עושין מפירותיהם אתם אוכלין ולמה לכם גוף השכר ולכך גוף השכר אני נותן לכם בעקב וא"ש בעזה"י

בהפטרה בפסוק שמעו אלי רודפי צדק הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כי נחם ד' ציון נחם כל חרבותי' ששון ושמחה ימצא בה הודה וקול זמרה והנה פסוקים הללו משוללי הבנה דמאי ענין רישא לסיפא מה ענין הביא אברהם אביכם למאמר כי נחם ד' ציון וגם כפל הלשון הביטו אל צור חצבתם הביטו אל אברהם אביכם וגם מה ענין הבטה זו אך נראה דשני עניני בושה יש בעולם אחד במי שהי' עשיר ויחסן בתולדתו ואח"כ ירד מטה מטה יש לו בושה דהשתא והשני מי שהוא משפל המדרגה בתולדתו ועלה על גפי העושר זה יש לו בושה בזכרון מעשיו הראשונים ומקור מחצבתו השפל וזה הוי בושה דמעיקרא אבל מי שהוא יחסן ועשיר מתחלתו וירד מטה מטה ואח"כ חזר לאיתנו הראשון ונתעשר זה א"ל בושה כלל דמעיקרא הוי חשוב והשתא חשוב ומה דביני ביני אין דרך לזכרי וז"ה כוונת הנביא יואל מ"ש ואכלתם אכול ושבוע והללתם את ד' אלקיכם