גבורות שלמה קנה

פ' עקב והי' עקב תשמעון במדרש רבנן אמרו שמא תאמר לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך אלא לטובתך שאתה אוכל ושותה ומתענג ואני נותן כך שכר אמרו ישראל להקב"ה ואימתי אתה נותן לנו שכר מצות שענו עושין אמר להם הקב"ה שכר המצות שאתם עושין מפירותיהם אתם אוכלין אבל הקרן אני נותן לכם בעקב שנאמר והי' עקב תשמעון וכו' להבין כוונת המדרש בזה הי' נ"ל הכוונה עפמ"ש חז"ל במס' שבת השומר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו ועיין בט"ז ריש הל' שבת בזה ולפ"ז הי' אפשר לומר דבשביל שראה הוא ית' שהם רעים ועלולין לחטוא לכך נתן להם השבת שיהי' לכפרה על עונם ולפ"ז היו מעשיהם הרעים גורמים מה שנצטוו על השבת אבל אם היו טובים ל"ה נותן להם השבת ולמעט זה בא המדרש לומר שמא תאמר לרעתך מחמת שאתה רע במעשים לא נתתי לך השבת אלא לטובתך בשביל מעשיך הטובים נתתי לך השבת ותוכחה לזה הוא דאם עיקר השבת ניתן שיהי' לכפרה ל"ה ראוי לעשות עיקר המצוה במאכל ובמשתה ותענוג רק אדרבה הי' ראוי להיות בענויים וסגופים כמו יוה"כ ואף אם ל"ה בו מצות ענוי עכ"פ ל"ה ראוי להיות המצוה התענוג והשמחה ומדהוי מצותו בתענוג מוכח דלא ניתן לכפרה וז"ש לא נתתי לך השבת אלא לטובתך בשביל מעשיך הטובים וראי' שהרי אתה אוכל ושותה ומתענג ואני נותן לך שכר כן הי' נראה לומר אבל להבין המשך הסיום ואימתי אתה נותן לנו שכר מצות נ"ל כך בהקדם לפרש פ' ואתחנן פסוק שמור את יום השבת לקדשו וכו' למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וזכרת כי עבד היית בא"מ ויפדך וכו' ע"כ אנכי מצוך לעשות את יום השבת וי"ל למה בדברות הראשונות לא אמר כמוך וכאן אמר כמוך וגם למה בדברות הראשונות אמר כי ששת מים עשה ד' את השמים נקט טעם השבת שמורה על חידוש העולם וכאן נקט הטעם וזכרת כי עבד היית בא"מ ע"כ אנכי מצוך לעשות אח יום השבת אך נראה דהנה אחז"ל נכרי ששבת חייב מיתה ומפורש במ"ר הטעם משל למלך ומטרונה שיושבים המכניס ראשו ביניהם חייב מיתה וא"כ מוכח שמצות השבת הוא כבוד לכו מה שזכינו לו שהרי אוה"ע אף שרוצין לשמרו אסורין כי אין ראוים לו א"כ הוא כבוד גדול לנו מה שאנחנו רשאים ומצווים לעשותו ובזה יובן הטעם משחז"ל בפ"ב דביצה דכל החלות נתנו לישראל בפרהסיא חוץ משבת שניתן בצנעה ופריך א"ה לא לענשו נכרים עניו ומשני שהה אודיענהו מהן שכרה לא אודיענהו ולכאורה הוא מחוסר ביאור למה בכל המצות הודיעם מ"ש ולא שכר שבת אך לפמ"ש א"ש דהנה כ"ד שיש בו קטרוג דרכו יה להסתיר מן השרים של מעלה שלא יקטרגו כי קיימו ככיסלא לאוגיא על ישראל ולכך בשאר מצות שאף אוה"ע אם רצו יכולין לקיימם אינו כבוד לעושיהן שהרי גם הגוי יכל לעשותו ולא נקרא חלוקת כבוד רק עבודה ובעבור עבדות שייך קבלת שכר ואין לשרי אוה"ע מקום לקטרג על השכר כי בדין מגיע להם אבל על השבת אם רצה הנכרי אין רשאי והוי לישראל לכבוד ואיך שייך שכר עבור חקלות כבוד אם יחלק המלך כבוד לאחד משריו האם יבקש ממנו שכר על חלוקת הכבוד שקיבל ממנו ואם הוא ית' אעפ"כ מצד חסדו הגדול נותן שכר אם יודע זה לשרים של מעלה יהי' בזה קטרוג דלהם אין מניחין לקיימן מוכח דהוי כבוד לא עבדות ול ישראל נותנין שכר כך כמו שהי' עבדות והוי כמזכה שטרא לבי תרי לכך העלים מהם שכר שבה ובזה יובן מ"ש בישעי' נ"ז אם תשיב משבת רגליך וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד אז תתענג על ד' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ד' דבר והנה אומרו והאכלתיך נחלת יעקב אביך עמדו חז"ל ולדעתי י"ל כך דהנה בפ' ויצא כשנאמר מפיו ית' ההבטחה ליעקב כמ"ש אנכי אלהי אביך מאמר זה כראה ליעקב בחלום חלילה ויש במיר שם דלכך נאמר כי בא השמש משל למלך שאמר כבו את הפנסים שאני