גבורות שלמה קנג

שבחו של מקום דבזה בעינן כיונה טפי מבשאלת צרכיו דקיי"ל דא"צ לחזור מחמת חסרון כוונה ובלבד שיכוין באבות מוכח דבאבות בעינן כוונה טפי והנה כתיב דאגה בלב איש ישיחנה ואחז"ל ישיחנה לאחרים ואם לאחרים מספד מקיל בלבו מכ"ש אם מספר לפניו ית' שמקיל בלבו ולכן קודם ששואל צרכיו אין דעתו מיושבת עליו לכוון בשבחו של מקום כראוי ואם מסדר בלי כוונה ע"ז נאמר למ"ל רוב זבחכם אך אחר שפירש לפניו י"ת דאגתו אז דעתו מיושבת עליו ויוכל לכוין בהשבח כראוי ולכן משני שאני משה דרב גוברי' והי' בידו לכוין אף טרם שאלת צרכיו אבל אנו אין בידנו לכוין רק אחר שאלת צרכיו ולא קודם. זה י"ל לפי פשוטו. אך להבין הדבר יותר לאשורו נראה בשום לב שאמר הקב"ה למשה בפ' זו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה דהי' די לומר אל תוסף וממילא יובן דקאי על התפלה אך נראה בהקדם מ"ש בילדותי על המדרש פ' בשלח בפסוק מה תצעק אלי הד"ד והי' טרם יקראו ואני אענה כיון שאדם עומד ומכוין בתפלה מיד הקב"ה שומעו שנאמר והי' טרם יקראו עכ"ל והוא תמוה מה שייך זה לפסוק מה תצעק אלי ושנית שהמדרש גופא סותר את דבריו שאומר כיון שאדם מכוין בתפלה מיד הקב"ה שומעו משמע דעכ"פ תפלה בעינן ומסיים הד"ד והי' טרם יקראו דאפילו תפלה לא בעינן גם גוף הקרא סותר את דבריו דתחלה אמר והי' טרם יקראו ואח"כ אמר עוד הם מדברים וכבר עמדו בזה המפרשים ולדעתי הכוונה כך כיון שאמרו דלעולם יסדר אדם שבחו שלמקום ואח"כ יתפלל והכי קיי"ל דסידור שבח בעינן תחלה והנה חז"ל בברכות למדו זה מקרא דלשמוע אל הרנה ואל התפלה דרכה זו תפלה ותפלה זו בקשה ומוכת דמה דבלשון הכתוב רנה נקרא בלשון חכמים תפלה מוכח דבלשון חז"ל הוי תפלה סידור השבח וכן מוכח כאן דר"א אומר ישאל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל מוכח דתפלה קורא לסידור השבח ובאמת אם האדם צדיק אז אף קודם ששואל צרכיו תיכף שמסדר השבח שלו ית' ומאמין במדותיו היא נענה כדמצינו באביי שגזר תענית ועבר לפני התיבה ר"ח ובניו ולא המתין הקב"ה עד שבקש הגשם והמטר רק כיון שהזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם נתקיים בקשתו וכן דרך כל גדולי ישראל שיהיו לענין בסידור השבח מיד והנה קריאה נקרא שאלה צרכיו ובקשה אבל דיבור נקרא סידור שבחו של מקום וז"ש והי' טרם יקראו ואני אענה רק עוד הם מדברים שתיכף בעוד שהם מדברים השבח כבר ואני אשמע ולא אמתין על שאלת צרכיו ממש וז"ש במדרש דהנה שאלת הקב"ה מה תצעק אלי א"ל הבנה דאיך לא יצעק אם ישראל נתונין בצרה אך הכוונה כיון דמ"ר צעק ודאי סידר שבחו ית' תחלה לכך א"ל הקב"ה למה תצעק אלי דכבר אתה נענה בסידור השבח וז"ש המדרש הד"ד והי' טרם יקראו ואני אענה תיכף כשאדם מכוין בתפלה היינו סידור השבח דנקרא תפלה בלשון חז"ל מיר הקב"ה שומעו אף קודם שאלת צרכיו דכתיב והי' טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים השבח ואני אשמע וא"ש עכ"ד בילדותי ומעתה דדיבור נקרא שבחו של מקום איש מ"ש הקב"ה למשה באריכות אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה והוא דזה כוונת הש"ס דמשני שאני משה דרב גוברי' דבשלמא כל אדם שאינו בטוח שיהי' נענה בסידור השבח א"כ הוי לכ"א מעלה אחת שאלת צרכיו יש לו מעלה שהוא עיקר התפלה שנתקן לצורך האדם ובסידור שבחו של מקום יש לו מעלה שהיא שבחו של מקום בזה ס"ל לר"א דשאלת צרכיו י"ל דין קדימה דהקב"ה חפץ יותר בצרכי האדם מכבוד עצמו אבל באדם גדול גם סידור השבח הוא שאלת צרכיו. והוי סידור השבח חדא דאית ביה תרתי וגוף שאלת צרכיו הוא חדא. לכן השבח קודם ולכן אמר שפיר ע"ד אמרם דאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אא"כ נענה כיהושע כן אמר הכא שאני משה דרב גוברי' והי' ראוי שיהי' נענה בסידור השבח לכן הקרים השבח דאית בי' תרתי אך אדם אחר שאלת צרכיו קודם וז"ש הקב"ה למשה דהנה הטעם שא"ל הקב"ה אל תוסף