גבורות שלמה קנא

א"ל הקב"ה אפילו עושין כל המצות אני מפינן לפניכם מנין ממה שקרינן בענין ראה החילותי תת לפניך וכו' עכ"ל והוא תמוה וכבר מלתי אמורה בזה בכמה. אנפי וכעת נראה עוד בעזה"י ונקדים משחז"ל דבשעה שהפיל נבוכדנצר את חמ"ו לכ"ה אמר הקב"ה ליחזקאל לך והחיה מתים בבקעת דורא באו העצמות וטפחו על פניו של אותו רשע אמר מה טיבן של עצמות האלו אמרו לו חברותם של אלו עחות מתים וכו' ולהבין מה ענין זה לזה וכמדומה שכבר כתוב אצלי בחיבורי על הספרים, דהנה נבוכדנצר אם רשע הי' לא שוטה הי' ואטו לא ידע שישראל ימסרו עצמן על קדושת השם אך הוא אמר שאין חייבין למסור על קדושת השם כמו שאחז"ל שאמרו כן ישראל ליחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש להם זע"ז אך באמת ז"א דבאמת בין כך ובין כך קרוים בנים וא"א לבן שלא להיות בן והוכחה ע"ז שאף בא"ע רש"מ הם קרוים בנים הוא ממ"ש במדרש פ' ואדא ופ' בהעלותך בפסוק ומי הוא זה מלך הכבוד למה נקרא מלך הכבוד שחולק מכבודו ליראיו מלך ב"ו אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו והקב"ה מהושיב לשלמה על כסאו והרכיב לאליהו על סוסו והשתמש יחזקאל בשרביטו שהחיה מתים ייע"ש והנה באמת מה שהקב"ה עושה כן היינו דגם מלך אינו עושה לאחרים כן רק לבנו עושה כן ומרכיבו על סוסו וכיון דישראל נקראו בנים למקום לכך מוסר להם כל כבודו ולכך ביחזקאל שהחי' מתים והשתמש בשרביטו מכח שהם בנים לו ית' והרי גדולת הצדיק חליי בהדור דמי לנו גדול ממ"ר ואמר לו הקב"ה לא נחתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וא"כ ה"ה ביחזקאל ומוכח ממה שהקב"ה מסר לו היכולת להחיות מהים דבין כך ובין כך קרוין בנים וא"כ מחויבים למסור נפשם אף בגלות לכך אמר לו הקב"ה אז להחיות מתים ולכך באו העצמות וטפחו על פניו וא"ל שחבריהן מחי' מתים ותמיד הם בנים לא כטעות שלו והנה מי שיש לו ב' עבדים יתכן שיהי' עבר אחד מתיירא שמא העבר השני יעשה העבודה יותר טוב ממנו ויבחר אדונו בהשני אבל הבן אינו מתיירא פן יעבוד העבד יותר טוב ממנו דאפילו יעשה כל טוב שבעולם הוי הבן חביב וז"ה כוונתו ית' במ"ש ראה החילותי תת לפניך את סיחון ובע"כ שיראה דבר מתוך דבר דלגופו לא שייך לומר ראה דמעצמו יראה ובע"כ הכוונה להוכיח דבר אחר מזה והיינו דבמצרים הפיל הוא ית' את השר של מצרים בעצמו כביכול מכח שהי' קודם מ"ת ולא היו בנים לו ית' ולכך לא מסר למ"ר הממשלה שלו ית' ולהפיל השר אינו יכול רק הוא ית' לכך הפילו הקב"ה אבל בסיחון ועוג הוי אחר מ"ת והיו בנים לו ית' מסר לו הקב"ה הממשלה שלו ית' ומסר השר תחת יד מ"ר וז"ש במדרש ראה החילותי תת לפניך את סיחון דקאי על השר והיינו דלמד כן וללשון החילותי ואם קאי על סיחון ממש אין זה התחלה דאחז"ל אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שנפרע מן השר תחלה א"כ אם סיחון גופו מסרו אין זה התחלה ולמה אמר החילותי ובע"כ דגם השר נמסר למ"ר והוי התחלה וכיון דמפלת השר רק ע"י הקב"ה וכאן מסרו ביד משה מוכח שהיא ית' מסר כל הממשלה למ"ר ומוכח דהם בנים לו ית' ולכך מ"ר שנתיירא שעא כשישמרו הגוים שבת אתה נושא להם פנים בע"כ הי' סבר כמ"ד בש"ס דבאין ערש"מ קרוין עבדים ושייך להתיירא פן כשישמרו שבת ישא להם פנים אבל הקב"ה הראה לו כמ"ד דבין כך ובין כך קרוין בנים א"כ אין להם להתיירא מן העבדים כלל וז"ש ראה החילותי תת לפניך את סיחון א"כ מוכח דב"כ וג"כ קרוין בנים ואין לך להתיירא מן הגוים שישא להם צנים ובזה דברי המדרש מבוארין בעזה"י. ובזה נבין מ"ש וישיבו אותנו כבר טובה הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו ולכאורה הרי זה תשובה טובה ויובן גם דברי מ"ר מ"ש ובמדבר הזה וכו' כאשר ישא איש את בנו ויובן נמי מ"ש במדרש שלח על מ"ש