גבורות שלמה קנ

עמי מה הלאתיך ענה בי כי הוצאתיך מא"מ ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה ואת אהרן ואת מרים והוא דבאמת אחז"ל שהמן הי' בזכות משה והבאר בזכות מרים והענן בזכות אהרן ולמ"ל שלשתן הלא בזכות אחד די כמו שאח"כ חזרו כולן בזכות משה אך הכוונה להראות חיבתן שאין הקב"ה מקמץ להם בנס אף שלא לצורך ושלח ג' גואלים אף שדי באחד וז"ש ראה כמה אהבתיך שבשעה שהוצאתיך מא"מ לא די גוף הגאולה רק גם זאת ואשלח לפניך את משה ואת אהרן ואת מרים אם כי הי' די באחד ועשיתי כ"ז לכבודך. וטעתה נבאר המדרש שהי' ק"ל בפסוק אלה מסעי בכ"מ בא אלה למעט ומה ממעט כאן. השני מ"ש ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וכו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. והוא מחוסר ביאור וכבר מלתי אמורה בזה וכעת נראה כך דנחזי אנן באם אחד הלך לסחור למדינה אחת למרחקי' ושוכר לו בע"ג שיסע עמו ובכל ב' וג' פרסאות עומדים לנוח ולהאכיל הסוסים ובכל לילה נוסעים למלון בעיירות וכפרים בתוך הדרך עד בואם למחוז חפצם והנה העכבה זו לאו אקרקפתא דסוחר מונח שלהסוחר הי' טוב יותר שלא לנוח כלל ולבוא שם בב' וג' ימים רק שא"א לו מצד העגלון והסוסים שהמה צריכים לנוח וחני' זו ע"ש העגלון והסוסים נקרא ואם ישאלהו איש מה אירע לך בדרך ואמר כאן חנה העגלון אבל עני מכובד נודד ממקום למקום לקבל צדקה ושוכר לעצמו עגלה ויתמהמה בכל עיר ב' וג' ימים. חני' זו לא ע"ש העגלון נקרא רק בשביל האיש ההוא ואם ישאל א' לעגלון. מה אירע לך יענה כאן עמד העני ב' וג' ימים יתלה בהעני והנמשל נמי אם נסיעות ישראל במסעות הללו הי' בעבור הקב"ה שח"ו ל"ה יכול להוליכן במהרה, או שהי' יכול רק שרצה להראות גבורותיו לכבוד עצמו אז היו הנסיעות נקרא ע"ש הקב"ה שהוא הגורם לתם אבל אם מכוין הקב"ה לכבוד ישראל א"כ הם הגורמין הנסיעות לא הקב"ה לכך נקרא על שמם וזש"ה אלה מסעי ב"י בא למענו של"ה המסעות של הקב"ה אך שלא תטעה כיון שהמסעות של ישראל שאף גוף הניסים שנעשו לישראל שזכו לצאת מהמקומות הללו ג"כ הוי בכח עצמן לא מהקב"ה לכך אמר שבדה"ט לא הי' אפשר לצאת מן המקומות שהיו מלאים נחשים ועקרבים רק הי' בדרך נס לכך אמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם שגוף היציאה זה הי' עפ"י ה' ולא בכח ישראל רק עפ"י ד' רק ואלה מסעיהם מה שהוצרכו ליסע כ"כ בהרבה מקומות זה הי' למוצאיהם כלומר בשביל מוצאיהם להראות הניסים שנעשו להם שזכו לצאת מכל המקומות וז"ה לכבודן של ישראל להראות חיבתן וזה ביאור המדרש הנ"ל שבא לפרש כן הכתוב וכדי שלא נימא דלמא מכוין לכבוד עצמו שחביב הנס לזה אמר בא ואראך כמה הקב"ה קמצן על הנס שהרי הלכה אדם מישראל מותר לחלל שבת ולברוח ולהנצל בדה"ט ולא לסמוך על נס מוכח שנס קשה לפניו ית' גם בוא וראה כל גדולי הדור ברחו ואם שנס ניחא לי' לא ה"ל לברוח א"ו שנס צריך זכות רב שאף גדולי הדור נתייראו שמא א"ל זכות לנס ולכך שפיר אמר הקב"ה כל אלו גדולי הדור ברחו ואתכם לא הנחתי לברוח ולא הייתי קמצו ופזרתי עליכם הוצאות והרביתי לכם ניסים מכח חביבותיכם גבאי וז"ש מנין ממה שקרינן בענין אלה מסעי ב"י שהמסעות הוי של ישראל לא בשביל הקב"ה וא"ש בעזה"י

ספר דברים

בפסוק ראה נתתי לפניך במדרש רבנן אמרי לפי שמ"ר הי' ירא לפי שהגוים אינן מצווין על השבת שמא כשהן שומרין השבת אתה נושא להם פנים