גבורות שלמה קמו

תנאי קודם למעשה אך אם יתחיל תחלה בקללה הוי לאו קודם להן ולא מהני וצריך להתחיל בברכה תחלה וכיון דבברכה אינו חוזר הוי מעשה קודם לתנאי וזה שא"ל הקב"ה לא תאור את העם כי ברוך הוא והיכן מרומז כאן שא"ל וא"כ אברכם ולכאורה חסר תיבות הרבה לפי דרך המדרש אך להמדרש הוי קשה מה זה נתינת טעם כי בדוך הוא דאטו א"א שיהי' אחד היום מתברך ולמחר יהי' מקולל ועוד דמשמע דלולי שכבר ברוך הוא הי' מסכים הוא ית' לקללם וז"א והול"ל סתם לא תאור את העם. אך הכוונה כך דבלעם רצה לפתוח בקללה ולסיים בברכה והוי הן קודם ללאו לפי דעתו ותנאי קודם למעשה וא"ל הקב"ה דהוא חפץ בברכה וא"כ הוי לאו קודם להן ורצה בלעם להתחיל בברכה ולסיים בקללה והשיב לו הקב"ה שטועה דאם יתחיל בברכה ממילא לא יכול לקללם כיון שהברכה חל תיכף וז"ש אם תתחיל בברכה שוב ודאי לא תאור את העם אח"כ והיינו כי ברוך הוא שתיכף שאתה תאמר הברכה כבר הוא מבורך ונתקיים תיכף והוי מעשה קודם לתנאי וא"א לקללם עוד כלל וז"ש בלעם אח"כ כיון דלא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם וכ"ש דהוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנו ודבירו הוי כמעשה ולכך בשלמא אם הייתי מתחיל בקללה הי' אפשר לומר אח"כ להיפך בברכה אבל כיון דהנה ברך לקחתי התחלתי תחלה בברכה ולכך וברך ולא אשיבנו מהיפוך אל היפוך לומר אם לא יקיימו את התורה יהי' להיפך כי זה אינו מועיל כלל לכך ממילא לא הביט און ביעקב מכח דא"א לחול דיני תנאי כלל ושלא תקשה דהרי חזינן דהקב"ה אמר ברכות וקללות בפ' בחקותי אך כבר כתבנו בחידושנו מכבר דרק ע"י שליח אינו חוזר הקב"ה מטובה אבל לא ע"י שליח חוזר הקב"ה מטובה לרעה לכך לפעמים ל"ה למשה דין שליח כלל רק השכינה מדברת מתוך גרונו של משה לכך לא נחשב הדיבור למעשה והי' יכול להטיל בו תנאי כיון דז"ה דבריו ית' ממש וז"ש בלעם כיון שאני איני רק כשליח וכיון דברך לקחתי כשליח המקבל מיד משלחו לכך וברך ולא אשיבנה אין בידי להשיב מהן ללאו אבל אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו כפירוש התרגום תוקפא וגבורתא דילי' כלומר לו הכח והממשלה והוא בעצמו יכול להטיל בו תנאי כדבעי שבפיו ית' לא נחשב הדיבור כמעשה ובזה א"ש מ"ש אח"כ אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דהנה בפ' ראה כתבנו דלכך אמר משה את הברכה אשר תשמעו לחול מעכשיו דקללות אשר במשנה הורה משה בעצמו אמרן וה"ל דין שליחות ובשליח בעינן דיני תנאי וכאן כיון דהבטחה לטובה ע"י שליח אינו חוזר והוי כמעשה א"ם הוי מעשה קודם לתנאי לכך התנה שיחולו מעכשיו ובמעכשיו לא בעינן דיני תנאי ולכך אמר אראנו ולא עתה דאינו חפץ שיהי' מעכשיו וזה הוי טובה לבלק שלא יבטלו מעכשיו וכיון דאין חלין מעכשיו אפשר להתנות בו תנאי וכיון דהוי מעשה קודם לתנאי לכך לא התנה להיפך וא"ש ולכך נגד מ"ש לו ברח לך אל מקומך וסבר שעשה לו רעה מה שאינו מקלל אמר אדרבה טובה עשיתי לך דהרי איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים והבן זה בעזה"י (עיין בהשמטה)

פ' פנחס בפסוק הנני נותן לו את בריתי שלום איתא במדרש בדין הוא שיטול שכרו ולכאורה קשה מדוע הבטיח הקב"ה לו שכר בהאי עלמא יותר מאשר הבטיח למשה הלא מ"ר השיב ג"כ כמה פעמים חמה מעל ב"י כמ"ש דהע"ה לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית אמנם יובן דהנה התוס' בב"ק דף נ"ח ע"א ד"ה א"נ מבריח ארי לחלק יצאו בין מבריח ארי וחמור מנכסי חבירו דא"ל כלום ובשטף נהר חמורו וחמור חבירו דשכרו מיהא שקיל דמבריח אין הדבר ברור שיבוא לידי הפסד כל שהארי רחוק וא"י אם יבוא כאן הארי או לאו ואין מצילו אלא מדאגה שמא יבוא לכך אינו נוטל שכר אבל בשטף נהר שכבר בא