גבורות שלמה קמ

פיה ובלעה אותם וכו' וקשה דתרתי למ"ל והי' די לומר אם בריאה יברא ד' ותבלע אותם האדמה ועכ"ש מ"ש אח"כ ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה זה ודאי הוי תרתי ובחדא סגי גם הוי קשה להמדרש מאי דפריך הש"ס בפ"ד דנדרים והכתיב אין כל חדש תחת השמש ולזה מפרש המדרש כך דהנה בגיהנם ודאי הוי פתח מעיקרא רק מ"ר רצה שירדו שאול חיים והגיהנם לא רצה לקבלם חיים דע"ז לא התנה עם הקב"ה ובפרט דכ"א חפץ להיות פועל טוב ולא פועל רע וא"כ אם רשעים מתים יורדים לגיהנם כיון דמיתתן כפרת ויש להם חלק לעוה"ב רק שלא נתכפרו לגמרי וצריכין להיות נדונין בגיהנם לזכך אותם שיזכו לעוה"ב א"כ הוי דין גיהנם ג"כ לטובה הוי הגיהנם פועל טוב אבל אלו כיון שירדו חיים לא כיפרה עליהם המיתה וא"ל חלק לעוה"ב ובפרט בחיים א"א לבוא לעוה"ב א"כ נדונין תמיד בגיהנם והגיהנם לא רצה להיות פועל רע ובפרט שלא התנה הקב"ה עמו כך ע"כ סתם הגיהנם פיו ולא רצה לקבלם והנה מלך במשפט יעמיד ארץ וכיון שלא התנה עמו ע"ז אינו משורת הדין לכופו לקבל את קרח בחיים היפך תנאו ולכך התחכם משה כך שיברא הקב"ה הר חדש אחר לגיהנם דעל בריית פה אחר לא התנה הקב"ה עמו ויכול הקב"ה לומר דדרך פתח זה יקבל מתים ולא חיים אבל דרך פתח שיעשה מחדש יכנסו החיים וע"ז אין לגיהנם מקום לקטרג ובזה אין להקשות אין כל חדש תחת השמש דז"ה רק בדבר דאין דוגמתו בעוה"ז כגון להס"ד רש"ס דהוי ס"ל דאין פתח כלל לגיהנם ולעשות פתח היי דבר חדש ובזה א"ש הדיוק מ"ש אין כל חדש למ"ל תיבת כל והל"ל אין חדש תחת השמש אך הכוונה אין כל חדש ר"ל שיהיו כולו חדש ואין לו דמיון עדיין למטה בזה כולו חדש אן תחת השמש אבל מה דה"ל כבר דמיון ז"ה באמת תחת השמש וכיון דהוי לגיהנם כבר פתח ולעשות לה עוד פתח לא הוי בכלל אין חדש וז"ש משה דכעת אין הגיהנם רוצה לפתוח לקבל חיים מחמת טענתה שלא התנה עמה אבל אם בריאה יברא ד' ויעשה לה פה חדש תראה הגיהנם שבין כך ובין כך יהיו נדונין חיים ע"י הפתח השני ובע"כ תהי' פועל רע ושוב תסכים לפתוח את פיה שיש לה מכבר יותר משיעשה לה הקב"ה פתח אחר ותהי' לה הפסד בזה כי ע"י הפתח הזה יכנסו להלאה ג"כ חיים ויהי' אין סוף וטוב לפניו שיכנסו קרח ועדתו ע"י פתח הראשון ולא תחשוש שיכנסו ג"כ להלאה חיים ע"י הפתח כי לאו בכל יומא מתרחש דבר כזה ולא בכל דור יהי' צדיק כמ"ר שע"י יוכל להעשות פתח מחדש וז"ש משה אם בריאה יברא ד' ויפתח לה פתח אחר תפול עליה אימתה ופחד ופצתה את פיה שמכבר לקבל אותם וז"ש ותבקע האדמה אשר תחתיהם היינו שנעשה לה פתח חדש ואז ותפתח הארן את פיה שיש לה מכבר והסכימה יותר לקבלם דרך פתח זה בכדי שלא יעשה פתח אחר כנ"ל ובזה א"ש המדרש הנ"ל דבפסוק אמר ד' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום והכוונה נראה ע"ד שאחז"ל בסיף ברכות הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הרי דבשלום מרמז על המיתה ובמדרש יש דטוב מאוד זה המות ועיין בשל"ה מה שפי' מ"ש הקב"ה ועתה פן ישלח ידו ואכל וכו' וחי לעולם דאין הקב"ה מונע טוב מבעליו רק כוונתו ית' הוי דאם יחי' לעולם יהי' לרעה לו כי א"א לו להשיג האמת רק אחר המיתה וז"ש המשורר ה' עוז לעמו יתן ולא תקשה א"כ מה יעשו אם יעברו על התורה לכך אמר ת' יברך את עמו בשלום במה שימותו כי טוב מאוד זה יום המות ולכך אמר כאן דאם הי' קרח מאמין בתורה מן השמים והי' מקיים רישא דקרא ה' עוז לעמו יתן הי' הקב"ה מקיים סיפא דקרא ה' ברך את עמו בשלום והי' מת תחלה וע"י המיתה הי' בא לעוה"ב אבל כיון דאח נפשע מקרית עוז זה קרח שפשע בתורה שנקרא עוז ואמר שאין תורה ח"ו מן השמים