גבורות שלמה יד

כושל וטענת חלושה רק טענה חזקה שנפדו בממון והנה הנביא אמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו מוכח דהיכי דנמכרו בלי כסף א"צ לשלם בעדם כסף אך אם נמכרו בכסף צריך לפדותם בכסף וז"ש כאן כיון דאברם כבד מאוד בכסף ונטל כסף ממצרים א"כ כמכרו בכסף שנטל אברהם לכך צריך לפדותם בכסף ולכך ויוציאם בכסף וא"ש בע"ה ובזה יובן מ"ש וילך למסעיו ואמרו חז"ל שהלך לפרוע הקפותיו ולענין מה סיפרה זה התורה אך הכוונה דאברהם הרגיש זה דנטל ממון שלא כדין ולכך הלך לעשות בו מצוה לפרוע הקפותיו וי"ל בזה הטעם משחז"ל דאמר הקב"ה דבר נא באזני העם כדי שלא יאמר אותו צדיק והקשו הכל מה הוי להקב"ה בעצמו בלי טענת אברהם וגם למה הוי רק דרך שאלה ולא יטלו כך אך י"ל דסך רכוש שנטלו ממצרים הוי הכסף והזהב שאספו המצריים בעת הרעב זה חזרו ישראל ונטלו אך זה אם הי' במצרים ד' מאות שנה אז לא הוי צריך לגרעון כסף הוי שייך כסף וזהב שאספו בימי הרעב לישראל כמ"ש ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לחת לטוב לפני האלקים וכן יכין רשע וצדיק ילבש אך כיון דהוי רק רד"ו א"כ הי' מגיע למצרים הכסף וזהב עבור תשלומי ישראל א"כ אין מגיע לישראל הממון ולכך הי' יוצא הקב"ה ידי הבטחת ואח"כ יצאו ברכוש גדול אך כיון דהכסף בעבור ישראל הי' מגיע רק עבור מה שנטל אברהם כסף וזהב וא"כ תינח אם נטל הכסף שלא כדין אבל כיון דאברהם הלך לפרוע הקפותיו א"כ עשה בהו מצוה ולא חטא בנטילת הכסף א"כ כיון דנמכרו בלי כסף ראוין להיות נגאלין בלי כסף כמ"ש הנביא חנם נמכרתם ולא בכסף הגאלו א"כ שוב אף שיצאו ברד"ו שנה אין מגיע למצרים כסף לכך ראוי הרכוש לישראל ולכך י"ל דבאמת אף דאברהם הלך לפרוע הקפותיו מ"מ הוי מצוה הבאה בעבירה וא"כ באמת אומר הקב"ה דמצוה הבאה בעבירה אינו מצוה והוי חטא בנטילת הכסף לכך מוכרחין לפדותם בכסף ואין מגיע הרכוש לישראל אבל אברהם כיון דהלך לפרוע הקפותיו וסבר דמצוה הבאה בעבירה הוי מצוה ואין ראוי לפדותם בכסף וראוי הרכוש לישראל לכך הוי כדי שלא יאמר אותו צדיק ולכן הוי דרך שאלה דהנה לומר לישראל שיגזלו הוי זה העדר כבוד לישראל אך אם הי' מבקשים מהם דרך מתנה נמי הי' נותנים כיון דכל אשר יש לו יתן בעד נפשו והרי אמרו כלנו מתים אך הכוונה הי' שיטלו דרך שאלה וא"כ באמת הוי גזל ועבירה אם אין מחזירין רק דהוי מצוה הבאה בעבירה כיון דהקב"ה אמר שישאלו לכך עשה הקב"ה מדה כנגד מדה כיון דהוא יאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם א"כ יאמר דמצוה הבאה בעבירה הוי מצוה לא עבירה א"כ גם הרכוש יטלו באופן זה שיהי' מה"ב ואם לפי דבריו דמה"ב הוי מצוה א"כ מגיע להם הרכוש ואינו עבירה לכך יטלוהו דרך מה"ב לפי מדתו ובפרט לפי דעתו אינו עבירה וא"ש בע"ה

בפ' וירא בפסוק הכצעקתה הבאה אלי עשו במדרש וז"ל הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה כלי' הם חייבין ואם לא אדעה אודיע בהם מת"ר בעולם והנה התחלת המדרש מ"ש כלי' הם חייבין אין לו הבנה דזה פשוטו של קרא ומה הוסיף בזה המדרש ומה שסיים אח"כ ואם לא אדעה אודיע בהם מה"ד הוא יותר תמוה דהרי לפי הפשט כראה להיפך. ונראה לפרש על נכון בעה"י בהקדם ליתן טעם למה באו המלאכים סדומה בערב ולא ביום ולמה נדונים בלילה ונקדים לזה מ"ש בפ' לך בפסיק ויהי בימי אמרפל וכ' במדרש ר' אלעזר בן הורקנוס פתח חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה אמרפל וחבריו להפיל עני ואביון זה לוט לטבות ישרי דרך זה אברהם חרבם תבא בלבם שנאמר ויחלק עליהם לילה עכ"ל והוא תמוה דמה חידוש קמ"ל בזה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת