גבורות שלמה קלח

דלא דריש סמוכין כאן ודאי י"ל כיון דאמר ועשו להם בוא"ו הוסף והי' ראוי לומר יעשו להם ציצית ולשון ועשו משמע דמוסיף על ענין ראשון וכן דייק האוה"ח והנה חז"ל דרשו הסמיכות לפי דרכם ואף אני אענה חלקי בעזה"י וטרם נבוא אל תוכן הענין נקדים מה די"ל מ"ש ועשו להם ציצית דלהם מיותר והי' די לומר ועשו ציצית על כנפי בגדיהם וחז"ל הרגישו בזה ופירשו לפי דרכם ולדעתי בדרך אגדה דהרשות נתונה לתלמיד לדרוש בע"א נ"ל עפ"מ דנסתפקתי בסה"ח סי' י"א להסוברים מצות א"צ כוונה אם גבי היכי דעשה דוחה ל"ת אי נימא כיון דבעלמא מצות א"א כוונה א"כ גם היכי דהוי באסורא רק דעשה דוחה ל"ת נמי לא בעי כוונה או היכי דהוי דרך איסור רק עשה דוחה ל"ת בזה בעינן כוונה לשם מצוה לכ"ע ע"ש שהארכתי בזה בעזה"י וכעת נראה דזה קמ"ל התורה דעיקר עשה דוחה ל"ת נלמוד מכלאים בציצית כידוע ולכך קמ"ל דאמר ועשו להם אפילו אם יכוונו להם לעצמם ולא לשמו ית' נמי מותרין לעשות כלאים ואף בזה דעשה דוחה ל"ת א"צ כוונה והנה במעשה מקושש י"ל הרבה א' מה לשון וימצאו הול"ל ויראו ובאוה"ח הרגיש בזה גם מ"ש ויהיו ב"י במדבר הוא למותר למה אמר כן וכבר הרגישו בזה המפ' גם לשון איש דמורה לשון חשיבות וצדיק והול"ל וימצאו אחד גם הוא ית' אמר מות יומת האיש והול"ל מות יומת המקושש כמ"ש בפ' אמור מות יומת המקלל גם מ"ש בי לא פורש מה יעשה לו ובפ' אמור אמר ויניחוהו במשמר לפרוש להם ע"פ ה' ורש"י בפ' אמור הרגיש בזה אבל תירוצו א"ל הבנה בשביל דכאן ידעו שחייב מיתה רק דלא ידעו באיזה מיתה ל"ש לומר לפרוש להם ע"פ ה' הרי סוף סוף צריכין פירוש ואם הכוונה דקמ"ל בשינוי לשון שנדעו כי ידעו הדין שחייב מיתה רק שלא ידעו באיזה מיתה מה נ"מ לנו שנדע זה וגם להבין למה לא פירש הכתוב שמו ואם בשביל כבודו אדרבה הרי אחז"ל דבחטא מפורסם ראוי לפרסם חטאו. אך נראה בהקדם מ"ש בחידושי תורה מכבר בשנת תקצ"ב בפסוק ובת כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת וי"ל במ"ש כי תחל לזנות הי' די לומר תזנה ומצורף לזה יתבאר מ"ש בילקוט שם דסמוך לפ' זו אמר והכהן הגדול מאחיו לימד דב"כ שזנתה מעבירין לפניה כ"ג ואומרים לה אם לא היית מזנה היית מוליד כ"ג כ"ז כזה ולפי פשוטו אינו מובן ולמה כל בנות ישראל או בנות כהנים שאינן מזנין אין כולם יולדות כה"ג אך יש שני מיני רשעים יש שחוטא מצד היצה"ר המסיתו כדרך רוב ב"א ויש דעון אביו גרם לו שתי' מחשבתו לרעה כמ"ש דוד המע"ה הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי ולהכיר בעוה"ז מי החוטא כך ומי כך הוא בסימן זה דהנה החוש מעיד דאיש הולך תמים א"א שמתמימותו תיכף יעשה עברה גדולה כגון חילול שבת או עריות רק אחז"ל כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו' וישעי' הנביא אמר הוי מושכי העון בחבלי השוא ואח"כ כעבותות עגלה חטאה ולכך האדם שנולד תמים רק היצה"ר מחטיאו א"א לעשות ברגע אחד מהיפך להיפך אבל אם כולד בטבע רע מבטן זה יתכן שבפתע פתאום יפרוש לרשעו וז"ש התורה דחז"ל אמרו בסנהדרי מנין שקורין לרשיעא בן צדיקא רשיעא בן רשיעא דכתיב את אביה היא מחללת ולמה יהי' כן ולדברינו מדויק שאמרה תורה ובת כהן כי תחל לזנות שמתחלת בזנות ולא בעבירות קטנית מזה מוכח דנולדה רע מבטן את אביה היא מחללת דגם הוא הי' רשע ולכך קורין לו בר רשיעא ולפ"ז א"ש הילקוט דהנה המנחם עזרי' בע"מ פי' משחז"ל גבי ר"ע וראב"ע דיצאה ב"ק לא שזה גדול מזה אלא זה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו ואם כפשוטו הרי הוא גדול ממנו אם ר"א אינו מעביר על מדותיו לכך פי' הכוונה להיפך שזה ראב"ע אינו מעביר על מדותיו שזה נברא טוב ואינו חידוש אבל ר"ע מעביר על מדותיו שנברא בטבע רע ונעדה צדיק