גבורות שלמה קלה

שאם יתנבא בהתפשטות הגשמיות יהי' מרחק רב בינו ובין ישראל ולא ישיגו הנבואה ע"י אבל כשיהי' עם הגוף יהי' להם חבור עמו וע"י המוכן חל אף על אינם מוכין ויתנבאו גם הם ע"י ולזה אמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם והבן ועפ"ז י"ל מאמר המשורר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וא"ל מה ענין שבית שבי עם לקחת מתנות באדם אך לפ"ז א"ש דידוע דהגוף קרוץ מחומר והנפש הוא חלק אלהי ממעל ולכך הנפש שיורדת למטה אין כאן מקומה והיא כשבוי' וכמאמר רשב"י וכי ימכור איש את בתו לאמה דקאי על הנשמה דבעוה"ז הנשמה כשבוי' ולהיפך הגוף שעולה למעלה הוא שם כשבוי דאין שם מקומו ולזה אמר דזה הוי מחנות משה ממנו י"ת דגוף הדבר שעלה למרום כבר זכו ולידי אשה לזה כמו חנוך ואליהו אך הם עלו רק בנפשם והתפשטו מגופם (וכמ"ש הרד"ק שגוף של אליהו נשרף בין גלגלי אש ע"ש) א"כ הנשמה הלכה לביתה והגוף נשאר בביתו אך במס' אמר עלית למרום שבית שבי כי עלית עם הגוף ונעשה שם כשבוי ולקחת מתנות באדם בהיותך בדמות אדם ממש למעלה כמו למטה בלי שינוי כלל העולה מדבריו שעשה הי' קשור בחומר סלו וז"ה תועלת גדול כדי שישמע העם בדברי עמך ולפ"ז בשעת מ"ת ירצה הקב"ה שיהי' דבוק בגופו בלי התפשטות שטות הגשמיות כדי שידבקו בו ב"י והי' אז במדרגת חבירו י"ת וכך נאמר וירד ד' על הר סיני ואח"כ ויוצא משה דעליו להשכים אך במתן לוחות השנית דלא רצה הקב"ה להיות בפרהסיא ואמר ואיש לא יעלה עמך והי' לו התפשטות הגשמיות לכך ממילא איש אל ירא בכל ההר שגם משה לא יהי' איש וכיון דנתפשט מדמות אדם ונעשה מלאך א"ל תואר חבר רק תלמיד לכך וישכם משה בבוקר וירד ד' בענן וזש"ה כיון אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק דמה שהם ישינים עוד בבוקר והקב"ה התחיל להיות דופק וירד הוא י"ת תחלה מוכח שלא החזיק הוא י"ת אותנו לתלמיד רק הוי כאומר פתחו לי אחותי רעיתי שהחזיק אותנו כרע ואח לו י"ת ולכך עליו להשכים וקודם מ"ת ודאי קדשו ישראל א"ע עד שהגיעו כ"א להתפשטות הגשמיות ונעשו כמלאכים אך עתה שראו שהקדים הוא י"ת לבא תחלה בע"כ שהחזיק אותם לחבר ובמדרגת חבירו אינו זוכה רק מי שדבוק בגופו והבינו שהוא י"ת רוצה שיחזרו להתדבק בגופם וכמ"ש למשה הנה אנכי בא אליך בעב הענן שיהי' דבוק בחומר ולכך אמרו פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה אחר התפשטות הגשמיות איך אחזור לגוף העכור זה נראה נכון

ועפ"ז נבין מ"ש הילקוט פ' יתרו רמז רפ"ב וז"ל רע"א לעולם חמשה עונות שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר מלמד שהסכים הקב"ה ע"י לקיים מ"ש עד שהמלך במסיבו נרדו נתן ריחו עכ"ל והוא תמוה מנ"ל מקרא דויהי ביום השלישי דהסכים הקב"ה ע"י וגם מה שסיים לקיים מ"ש א"ל הבנה כלל ועיין לעיל פ' יתרו מ"ש בזה וכעת י"ל כך דהנה י"ל דאמר תחלה הקב"ה למשה כי ביום השלישי ירד ד' על הר סיני לעיני כל העם מדאמר דירידה תהיו לעיני העם מוכח שהם יקדמו תחלה ואח"כ ירד הקב"ה ובמעפה הוי להיפך כמ"ש ויוצא משה את העם לקראת האלהים ולפי הנ"ל א"ש דידוע מ"ש הר"ן בדרושותיו משאחז"ל שהיו מחולקים במתיבתא דרקיע בספק בהרת קודם וכו' ואמרו מאן מוכח רבה ב"נ וביאר הר"ן הענין דיש בתורה שכל אלהות ושכל אנושי והתורת נתנה להתנהג רק בשכל אנושי דלא בשמים הוא ולכך הם היו מחולקין דכפי שכל אנושי מה הדין אם טמא או טהור לכך אין לנו מוכיח רק רבה ב"נ ע"ש וקצרתי בזה כאן והבאתיו בפ' יתרו באריכות ולפ"ז הנה א"ה התורה מתנהגת רק בשכל אלהות ל"ה לנו שום יד ידעה בתורה רק כתלמידים ול"ה דומים לחבירו לו י"ת אבל אם התורה מתנהגת כפי שכל אנושי