גבורות שלמה קלג

מברכין הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה היינו מתחלה נראה שיהיו אהבה ואחדות לישראל ואז יברך אותם ויהיו להם מקום לקבל הברכה והנה יש ב' מיני ברכות בעולם אם ראובן מברך לשמעון עד"מ שיהי' חיי בני ומזוני או אף שאומר הקב"ה יתן לו חיי בני ומזוני זה נקרא ברכה שאדם מברך משלו את חבירו והב' הוא אם ראובן מברך לשמעון שיברכו הקב"ה שאומר לו יברכך ד' זה נ"כ הוי ברכה שמברכו שהקב"ה יברכו אבל עיקר הברכה אינו מן האדם רק שיברכו הקב"ה וכ"מ כה"ג מפורש גבי משה בפ' דברים שאמר יוסף ד' עליכם בכם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם יוסף ד' עליכם זה משלו אבל הקב"ה יברך אתכם כאשר דבר לכם נמצא שבירך אותם בשני מיני ברכות הנ"ל והחילוק הוא כך שהמברך בברכה של עצמו א"א לחול ברכתו כי אם עושה שלום בין ישראל אז כיון שהכין כלי לחבירו לקבלו יכול אח"כ לברכו אבל מי שאינו עושה שלום האיך תחול ברכתו דאין לחבירו מקום לקבל המתנה ואיש כזה א"י לברך משלו רק יכול לברך שיתברך מהקב"ה וזה מצי לחול והקב"ה י"ל כח לעשות שיה' האדם יכול לקבל הברכה כדבעי שאין כל דבר נמנע מהקב"ה ומשחז"ל אל תהיו ברכת הדיוט קלה בעיניך כיוונו ג"כ רק על ברכה שמברכן שהקב"ה יברכו וזה מצי לחול אף בברכת הדיוט וראי' שהרי נלמד מארוכה שבירך לדוד ושם לא בירך שום ברכה רק ה' אלהיך ירצך והיינו כעין יברכך ד' וזה מהכי אף בהדיוט אבל לא בברכה שבירך מעצמו ולפ"ז גם גבי ברכת כהנים צפה הקב"ה שהן אמת שאהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום ולכך אהרן בעצמו הי' יכול לברך בברכת עצמו ויכולין לקבל הברכה מידו אך מה יעשה בבני אהרן שאינם כמו אהרן ומכ"ש יוצאי חלציו לדורות שיהיו הדיוטים ואיך תוכל הברכה לחול ע"י לכך צוה הקב"ה נוסח הברכה שיברך אהרן שיהיו שייך לו ולבניו בשוה שיהיו רק בלשון יברכך ה' שהקב"ה יברכם וברכה זו מצי לחול גם ע"י וז"ש דבר אל אהרן ואל בניו לאמור שהדבור ההוא יהי' שייך לשניהם ולכך אמר אל בניו ותיבת לאמור כלומר מחמת דבור ההוא נצרך להיות שיהיו נאמר גם לבניו שיהיו שוין לאהרן לכך לא נצטוו לברכם משלכם רק כה תברכו את ב"י אמור להם יברכך ה' שהקב"ה יברכם וזה ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם שאם יברכו מעצמן לא תוכל הברכה לחול שאין להם כלי אבל אני אתן להם עצה שהם ישימו את שמי עליהם ויברכו שאני אברכם ולכך אמר לשון נסתר ושמו כמשים פניו כלפי אהרן ומדבר לאהרן שמה שאני מצוה לברך בלשון זה זה אינו בשבילך שאתה יכול לברך אף משלך אבל זה בשביל בניך שאני רוצה שגם ע"י יתברך ישראל ולהם א"א רק בדרך זה וז"ש ושמו את שמי היינו בניך ישימו את שמי על ב"י ואני אברכם וא"ש בעזה"י

בפסוק ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן במדרש וז"ל הה"ד אשמעה מה ידבר האל ה' וכו' כשהוקם המשכן הלך והרכין אזנו למשכן הה"ד אשמעה מה ידבר האל ד' שמע שהי' אומר עד הנה היתה שנאה ביני ובין בני קנאה וביני לבין בני עכשיו שלום ביני ובין בני זש"ה כי ידבר שלום אל עמו להבין כורת המדרש בזה שהרכין אזנו למשכן שאצל ב"א שייך לומר כן אבל לא אצל הקב"ה ונראה בהקדם מ"ש בחבורי נדרי זריזין דף ס' ע"א בג"מ שם אר"ג א"ר האומר לחבירו נקדים ונשנה פרק זה עליו להשכים שנאמר ויאמר אלי ב"א קום צא אל הבקעה וכתיב ואצא אל הבקעה והנם כבוד ד' עומד ולכאורה הדבר תמוה ממקרא מלא בתורה פ' תשא בפסוק והי' נכון לבוקר וישכם משה בבוקר ויעל וכו' וירא ד' בענן א"כ מוכח שהקב"ה ירד אח"כ ומשה עלה תחלה וא"ל דשם לא נאמר ואדבר עמך דהרי כתיב וכתבתי על הלוחות אך נראה דא"ש בשום לב משחז"ל נקדים ונשנה