גבורות שלמה קל

שלו כמונח בקופסא גם י"ל עליזה על להבא דמצוה גוררת מצוה ויוכל עוד להרויח וז"ש וצדקים ישמחו יעלצו לפני אלהים שיש בידם שני שמחות הנ"ל וי"ל ג"כ סוף הפסוק שמסיים וישישו בשמחה דהנה החילוק בין ששון ושמחה דשמחה הוא רק בקרב האדם בפנים וששון הוא חוץ לנפש שמראה השחוק בחוץ ולפעמים משכחת לה זה בל"ז שלפעמים האדם שמח ואינו מראה השמחה לחוץ ולפעמים מראה השמחה לחוץ ולבו בל עמו והנה הצדיקים בעוה"ז אף שמקיימין התורה ויש להם שמחה אין מראין השמחה לחוץ דשחוק אסור בעוה"ז ובפרט דאל תאמין בעצמך וגילו ברעדה כתיב והוי השמחה רק בפנים אבל לע"ל בעוה"ב אז רשאין להוציא השמחה לחוץ והוא הנקרא ששון ול"ת שאולי יהיו מוכרחין לעשות בפועל מפני הקב"ה ולבם בל עמם לזה אמר וישישו בשמחה שפיהם ולבם שין וא"ש בעזה"י

וע"פ הרמזים האלה י"ל מה שייסד הפייטן עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני תואר כלה מאוד נתעלה בקבלת יום זה עשרת הדברים הפייטן הנ"ל אינו דהול"ל בקצרה עליונים ותחתונים עלזו או ששו שנית מ"ש בקבלת תורה הכתובה מסיני תצא אלפים שנה קודם בריאת העולם היתה התורה כתיבה ואיך אמר שכתובה מסיני והול"ל בקבלת תורה בסיני וגם מה המשך י"ל עם תואר כלה מאוד נתעלה. אך נראה עד"מ במדינה שהי' האנשים מסתתרין בצמר ופשתים וכדומה והי' מוכרין אותה למדינה אחרת אשר שם בעלי מלאכות גדולות שעושין מצמר ופשתן כלים יקרים וחוזרין ומוכרין לאנשי מדינה עצמה שמכרו להם צמר ופשתים הזה לימים התאספו אנשי המדינה מצמר ופשתים מה לכו להוליך הצמר לשם והם יעשו סחורה וימכרו לנו הלא טוב לנו שנשתדל לעשות בפה הסחורה מהצמר ונרויח בשתיים שלא נעשיר למדינה אחרת וגם לנו יהי' בזול וכן עשו וצוו לבל יוליכו לשם שום אדם הצמר והתחילו לעשות בעצמן הסחורה ההוא אך אנשי המדינה הרחיקה היו מסוגלים לזה גם ה"ל הסממנין שנצרכין והי' הסחורה בתואר והדר אבל הם ל"ה מסוגלים לזה ול"ה הסממנין והי' הסחורה מקולקל מאוד לא תואר ולא הדר ויהי בראותם שא"ל דמיון להסחורה של המדינה הרחוקה התחילו להתחכם מה בצע שלא נמכור לשם והם לא ירויחו הלא לנו לא יהי' ריוח בדבר כיון שחין אנו יכולין לעשות סחורה יפה כמותם נחזור הדבר ליושנה ויהי' טוב לשנינו וכן עשו הנמשל הוא שהנה התורה היתה בשמים ורצה הקב"ה ליתנה לארץ למרחקים התכלית הוא כדי שיקיימו ישראל התורה והמצות ויחזרו ויוליכו הסחורה לשמים כדי ליזון מזה את מה"ש כמשחז"ל בזמן שישראל ערש"מ מוסיפין כח בפמליא ש"מ וכן פרשתי לעיל הפסוק לאור חציך יתהלכו א"כ עיקר נתינה התורה למטה כדי שישראל יעשו ממנו אורות גדולים ואור ההוא יחזור למעלה לשמים לכך טענו המלאכים הפוכי מטרתא למ"ל ליתן את התורה למרחקים כדי שיחזרו ישראל אותם למעלה וירויחו ישראל שכר הרבה מוטב שתשאר בשמים והם יקיימוהו אך הקב"ה השיב להם כמ"ש במדרש מה כתיב בה לא תנאף לא תגנוב כלום יש יצה"ר ביניכם והנה זה פשוט שודאי המלאכים ג"כ ידעו מזה שכל המצות הללו ל"ש אצלם רק רצו לקבל התורה שבאמת למעלה בשמים לא הי' כתוב בתורה לא תגנוב רק כל מצוה ומצוה יש לה אור גדול למעלה ע"י השתלשלות העולמות האור הגדול ההוא בירידתו למטה כ"מ שירד יותר נתגשם יותר כפי ערך העולמות שיורד בהן ובהגיע למטה בעוה"ז שהוא גשמי ממש נעשה מהאור הזה לא תגנוב ולכך המלאכים בקשו לקבל התורה ותשאר למעלה ולא יהיו נעשה לא תגנוב וכדומה והם יקיימו הסוד והאור של מעלה אבל הקב"ה השיב להם כיון שא"י לעשות ממנה סחורה יפה כמו לא תגנוב שאז ניכר מעלת התורה איך יכולה להשתנות לדמיון הזה גם אם