גבורות שלמה קכט

ראשון שע"ז נתייסד תפלתו שאמר תפלה לחבקוק הנביא ואמר שמעתי ותרגז בטני כלומר לאחר שביאר איך מקה"ת נמשך טובה גדולה לישראל ולכל העולם שבלא"ה כלם חזרו לתהו ובוהו וא"כ כל הגוים מתקיימין ע"י קה"ת של ישראל ואעפ"כ אין הקב"ה עעביר עליהם את הדרך ל"מ כשאין מצירין לישראל אינו מכלה אותם אלא אף בשעה שמצירין להם אינו מכלה אותם לגמרי רק מכניס אותם ואף גם זה הוא במשפט מכ"מ א"כ קה"ת ואמירת נו"נ הוי טובה להגוים ולא רעה כלל ועכשיו שישראל בגלות מקנטרין אותם הגוים על שקבלו התירה ואמרו נעשה ונשמע כמו שאמר המין עמא פזיזא וז"ש שמעתי מן הגוים קנטור הנ"ל ותרגז בטני לקול הזה צללו שפתי וכו' ותחתי ארגז וביאר מה הוא הקול הזה והוא שהאומות אומרים אשר אנוח שממה שקויתי שאנוח בעבורו היינו ע"י קה"ת ואמירת נו"נ אדרבה זה גרם לו ליום צרה לעלות לעם נגודנו כלומר שבזה עשיתי עלי' וגדולה לעם יגודנו המה האומות שתמיד חונים על ישראל בגדודי חיל ומצירין להם ולולי שקבלו ישראל התורה ועברו עליו ל"ה כח להגוים להשתעבד בהם כ"כ אך ע"י קה"ת ולא קיימוהו עשו עלי' לאומות שיעלו עליהם מעלה מעלה וא"כ הרעו לעצמן באמירת נו"נ ושמא תאמר עכ"פ מה הפסדתי דהרי הקב"ה לא הוציאנו ממצרים רק בעבור קה"ת ולולי זאת היינו משועבדים לפרעה ומה לי הכא מה לי התם לזה אמר שאעפ"כ יש חילוק כי במצרים הי' להם עכ"פ כל טוב לאכול כדכתיב זכרנו את הדגה בשבתנו על סיר הבשר אבל בגלות הזה אחר קה"ת כי תאנה לא יפרח ואין בקר ברפתים וא"כ נשארנו קרחים מכאן ומכאן. לכך משחקים האומות ואמר הנביא שזה אמת שעל שמועה זו תרגז בטני ואעפ"כ איני נמשך לילך אחריהם רק ואני בד' אעלוזה אגילה באלוהי ישעי ה' אדני חילי וישב רגלי כאילות לא כמו שהאומות קוראין אותם עמא פזיזא על שקדמו נעשה לנשמע אני איני מתחרט ע"ז רק אדרבה בטוח אני ב"ה כמו שמיהרתי בדוברי כן ישיב רגלי כאילות לרוץ במהרה לדבר מצוה כי הבא לטהר מסייעין אותו ונקל מאוד לקיים התורה לא כאומות שאומרים שקשה לקיימה והקב"ה ישיב רגלי כאילות לדבר מצוה ועל במותי ידריכני היינו מה שהי' גבהית שלי מתחלה במה שאמרו נו"נ וז"ה גדלות גדול לישראל כן ידריכנו לזה שבסוף והי' ג"כ ניכר שטוב עשו ישראל למנצח בנגינותי שמה שאמרו ישראל נו"נ זה נמשל לנגינות וכמ"ש בשה"ש כי קולך ערב ודרשו במדרש שזה הקול הוא של נו"נ וכ"נ הכא שעיקר הנגינה אצל הקב"ה אינו זמר רק עיקר הניגון הוא הדבור נאה ביראת ד' וקבלת מצותיו וז"ש שבטוח בהקב"ה שכאשר התחיל לומר נו"נ יהי' נחשב זה להתפארות וגבהות כן נמי ידריכני בדרך הזה שאקיים התורה ויבוא משיח צדקינו למנצח בנגינותי שבנגינות הללו של נו"נ אנצח את הגוים ויכירו הכל כי דבר גדול עשו ישראל באמירת נו"נ אמן כי"ר. ויש להוסיף בביאור מ"ש ואני בד' אעלוזה אגילה באלהי ישעי דלכאורה הוא כפל לשון במלות שונות אך נראה דיש חילוק בין עלז ובין שמחה או גילה שגילה ושמחה נקרא על העבר כגון שכבר הרויח במו"מ זה נקרא שמחה ועלז נקרא על להבא כגון שעשה מו"מ שלפי הנראה יוכל להרויח הרבה זה נקרא עלז וא"כ העושה מו"מ טוב שיש להרויח בו ובאמת הרו"ח בתחלה ה"ל עליזה ובסוף שמחה וכ"נ בעסק התורה בתחלה שקבלו התירה וקבלו את הקב"ה לאלהים הי' להם עליזה שעשו מסחר טוב עם הקב"ה שיש בידם להרויח הרבה אם וקיימו אותה ואח"כ כשמקיימין ומסייע להם הקב"ה ונותן להם שכר ה"ל שמחה וז"ש ואני בד' אעלוזה שכעת ה"ל עליזה שנתדבקו בד' אך אקוה כי אח"כ אגילה באלהי ישעי כשיושיע לי באמת וכ"נ י"ל הפסוק וצדקים ישמחו יעלצו לפני אלהים דהנה העושה המצוה יש בידו ב' עניני שמחה הנ"ל דעל לעבר יש לי שמחה דשכר