עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryגבורות שלמה

גבורות שלמה קכח

Gevurot Shlomo 128 · גבורות שלמה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שנתגשמו ונתן טעם לזה כי הם א"ל מהלך רק לאור חציך יהלכו הייני אור המצות שהמה החצים המורים למרחוק כן נמי אור המצות מכה למעלה ומנהיג מערכת השמים לנהג ברק חניתך לכך א"ל היו מקבלין התורה היו חוזרין לבטולה. ואחר שסיפר זה איך שע"י ישראל נתקיים העולם התחיל להראות חסדי הקב"ה וטובת ישראל שהם טובים בטבעים ואין רוצין לכלות הגוים לגמרי אף שהיו זה בכחם ואמר שלפ"ז ראוי היו שבזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים כיון שלולי ישראל היו מתבטלין הכל אעפ"כ אין הקב"ה מכלה את האומות שאין ישראל חפצים בזה ול"מ בסתמא אין הקב"ה מכלה אותם אלא אף יצאת לישע עמוד לישע את משיחך בשעה שהולך הקב"ה להושיע את ישראל מיד הגוים ההכרח לעשים בגוים משפט אעפ"כ לא עשה בהם כליו לגמרי רק מחמת ראש מבית רשע שלא יהיו להם גדולה להתגדל על ישראל וז"ש ערות יסוד ער צואר סלה שלא כלה אותם לגמרי אף להגוף רק עד הצואר שלא יהיו להם ראש סלה שלא יוכלו להתגבר ואמר נקבת במטי' וכו' דהנה ביתרו נאמר עתה ידעתי כי גדול ד' מכל אלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ואחז"ל שפרע להם הקב"ה מדה כנגד מדה והכוונה הוא שהנה אם לא הי' הקב"ה פורע להם מ"מ ל"ה ניכר ונרגש החטא כ"כ מה שהרשיעו והיו א"ל שהקב"ה מעביר עליהם הדרך והעונש יותר מדאי ואם שאף זה ל"ה עולה כיון שהכל מע"י ורשאי לעשות בהם כרצונו וכמ"ש בעה"ק בפ' אמור בדרוש לר"ה שזה חסד גדול מאוד מה שהקב"ה בא במשפט עם ברואיו ומצד הדין ל"ה מחויב לביא במשפט עמהם כלל לכך אף של"ה עולה בידו מ"מ חסדו הגדול וטובו לא הי' ניכר כ"כ אם לא הי' פורע מדכמ"ד אך ממה שפורע מדה במדה ניכר חסדו וטובו של הקב"ה שאינו מחמיר עליהם העונש וז"ש יתר עתה ידעת כי גדול ד' אלהים כי בדבר אשר זדו עליהם וניכר שבא עמהם במשפט ולפי"ז במצרים הי' שני מיני חטאים שהמצריים לא עבדו בישראל במים רק פרעת לבדו כמ"ש ויצו פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כי הוא הי' אצטגנין גדול וראה שמושיען של ישראל ילקה במים וגם ידע שלא יביא מבול לעולם לכך התחכם לדונן במים, אבל ההמון עם לא עבדו אתם במים רק בחומר ובלבנים כדכתיב ויעבידו מצרים בחומר ובלבנים ולפי"ז מה שנטבעו המצריים בים ל"ה מכ"מ רק לפרעה וזה נראה הטעם שאיתא בילקוט בעשרה ניסים נעשו לישראל בים ואחת מהם שנעשה הים טיט כדכתיב דרכת בים סוסיך חומר מים רבים ולכאורה במה הוי צורך הנס להיות טיט ולפ"ז א"ש כיון שידע הקב"ה שהטביעה בים מכ"מ רק לפרעה ויאמרו המצריים שאינו בעבור ישראל ונתן הקב"ה שיהי' בים טיט ונטבעו המצריים בטיט ועליהם באמר ירדו במצולות כמו אבן שנטבעו בטיט כדי שיהי' עכ"פ מקצת מכ"מ ויכירו שהוא בעבור ישראל וזש"ה שלא מבעי' שאינו מכלה הגוים הרשעים לגמרי רק נוטל מהם הראש לבד אף גם שאינו מענישם רק מכ"מ להורות חסדי שבא עמהם במשפט וז"ש נקבת במטי', ראש פרזיו יסערו להפיצנו שכל פרזיו של פרעה ועמו כולם סערו להפיצנו ובקשו לכלות את ישראל ועבדו בהם בחומר ובלבנים רק במים לא עבדו המצרים רק עליצתם הי' כמו לאכול עני במסתר כן נמי הי' המצריים כיון שעשה פרעה המלאה זו להשליכם ליאור המה ראו וישמחו ולכך ל"ה עיקר דינם לדונם במים רק מחמת שראש שלהם שראש פרזיו נענש מכ"מ שהוא השתעבד בהם במים בפועל וזה נקבת במטיו היינו במטה של עצמו כפ"י המפרשים והיינו שנענש מכ"מ ראש הפרזים אשר הם כולם יסערו להפצינו וכיון שהמים ל"ה מכ"מ להפרזים עצמן לכך דרכת בים סוסיך חומר מים רבים שיהי' עכ"פ חומר שם ובזה ניכר חסדו שבא עמהם במשפט כבין ארם מחבירו. ואחר שסיפר כ"ז התחיל לענין