גבורות שלמה קכו

בו כדכתיב הוי אשור שבט אפי וכן היתפאר הגרזן על החוצב בו וכן נמי אמר הכא שבעבור און אחד ראיתי ירגזון אהלי כושן ויריעות מדין ול"ה כח ביד ישראל לשלוט בהם ואף הגוים בתוכם נמשלו רק לאהלים ויריעות כאילו ל"ה בעלי בחירה רק הקב"ה כפה אותם לרגוז על ישראל תחת און והתחיל להוכיח זה שהנה הגוים האומרים שלא בעבור קה"ת זכו ישראל לכל הטובות דק מכח רשעת הגוים והם אומרים לפ"ז שגם הגאולה ממצרים ל"ה מאהבת ישראל רק משנאת פרעה (ובמ"א הארכתי בזה) והוכחה שזה ליתא ממה שמצינו שבשעת קי"ס לא הים לבד נקרע רק כל מימות שבעולם כמו שדרשו חז"ל על ויבקעו המים והנה זה ודאי היו לכבוד ישראל לפרסם בעולם שהם זוכין לנס זה שאם ל"ה הדבר לכבודם רק בשביל שנאת פרעה כדי להטעותו שיהיו נטבע היו די שהים לבדו יהיו נקרע אלא ודאי שהיו לכבוד ישראל והנה פורעניות המתנהג בב"א אפשר שיהיו פורעניות עליו ב"ב ענינים או שהוא בעצמו חטא יחרה עליו אף ד' ונענש או אף שהוא לא חטא כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טיב לרע ומגיע להצדיק ג"כ אך זה דוקא במין אנושי שהמה בעלי בחירה אבל בדומם וצומח אין שייך בו ב' מיני פורעניות דהוא מצע אין בו חטא וגם אין שייך כיון שניתן רשות למשחית וז"ש חבקוק שבע"כ נס הים הוי לטובת ישראל לא משנאת פרעה שהרי כל מימות נבקעו ואין שייך לומר שז"ה מכח חרון אף על המצרים שהבנהרים חרה ד' האם שייך לומר שבשאר נהרים חרה די עליהם שנקרעו שמצע ודאי אין בו חטא לומר שחרה עליו אף ד' גם אופן השני אם שייך בנהרות אפיך לומר כיון שניתן רשות למשחית אם בים עברתך כלומר אם בים היו כוונה רק למען עברתיך לא לאהבת ישראל רק מרשעת הגוים היתכן שיגיע מכה גם בשאר נהרות לומר שנוגע אף להם כיון שניתן רשות למשחית זה ודאי אינו אלא ודאי שאף בים ל"ה הכוונה למען עברתיך רק כי הרכב על מרכבותיך ישועה שכוונתך היו להושיע ישראל מצד אהבתן לא משנאת הגוים והיינו מחמת קה"ת שהוא טובה גדולה לישראל ולא לרעת וע"ז סובב הולך כל המזמור שהתורה טובה לישראל ושפיר עשו מ"ש נ"ו ולא כהגוים ששוחקין על ישראל ואומרים שהתורה רעה לישראל ושטות עשו מ"ש נו"נ וכ"מ שבמדרש פרשת נצבים שמא תאמר לרעתכם נתתי לכם התירה לא נתתי אלא לטובתכם וכו'. וכדי שלא תקשה הרי בשעת הים ויצ"מ עדיין לא קבלו התורה ואיך אפשר לומר שבשביל התורה זכו לזה לז"א עריה תעור קשתך שתיכף בשעה שהתחיל הקב"ה לגלות הקשת שלו והגיד להם ע"י משה שיגאלם ממצרים ויעניש להמצרים תיכף שבועות מטות אומר סלה שתיכף נשבעו השבטים לקיים המאמר לעולם שיקיימו ויקבלו התורה שהרי תיכף נאמר למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים ומשה אמר כ"ז לישראל ומאז תיכף כאילו נשבעו ישראל וכל השבטים לקיים התורה תמיד ובפרט קודם שיצאו כבר התחילו בפסח ומילה גם נאמר להם אז משכו ידיכם מע"ז ואמר עוד הוכחה לזה שהרי נהרות תבקע ארץ שמשה בקע להם הציר ויצאו מים וז"ה קודם מ"ת ובזה אין שייך לומר שהוא לשנאת הגוים שבזה לא נגרם שום פורעניות להגוים ואעפ"כ זכו לכ"ז א"ז רק כי התחיל קה"ת מכבר ומביא ראי' מן מים מהצור ולא מהמן הוא ע"ד שכתב בה"ע שנס הנעשה למטה בארץ הוא יותר נס חשוב מהנס הנעשה בשמים ולכך היו נסים של משה בארץ ונסים של יהושע בשמים וידוע דשל משה גדול ע"ש בטעמו וכבר מוזכר זה בחודשי תורה שלי ולכך מביא הכא ראי' שאף לנס הנעשה בארץ זכו ישראל אף שלא שייך רשעת הגוים אלא ודאי שבשביל התורה נעשה זה וקה"ת התחיל