גבורות שלמה קכב

יוכלו לקיימה יקבלו וא"ל לא יקבלו לזה אמר שהרי ניכר שהקב"ה כועס מאוד על ששאלו מה כתיב בה שהרי אלוהי מתימן יבוא שלא רצה ליתנה לישמעאל ואדום על ששאלו ואמר אלוהי מתימן יבוא הזכיר שם אלוהי ויבוא ול"א סלה ואח"כ אטר וקדוש מהר פארן סלה הזכיר לשון קדוש ולשון סלה ומה שהזכיר בישמעאל כלם ולא בעשיו יומתק עפמ"ש בדרוש לשבועות על המדרש שלכך נתנה התורה בחודש תאומים שאם יבוא עשיו וילמוד תורה יבוא וילמוד ופירשנו הכוונה שלא יבוש עשיו שאף אם יתגייר מ"מ אבד זכות של קה"ת בראשנה לכן הראה לו הקב"ה מחמת שי"ל זכות אבות והוא אח ליעקב מבטן אחד ומה שקיבל יעקב התורה קבל גם בשביל עשיו ואם יתגייר עשיו נותנין לו זכות קה"ת כאילו קבלה עם ישראל בשוה וזה דוקא בעשיו ולא בישמעאל שהוא א"ל זכות כל הג' אבות ולכך בעשיו אף שפירש הקב"ה ממנו אפשר לו לתקן ולקרב הקב"ה אליו כאילו קיבל התורה מתחלה אבל ישמעאל כיון שפירש פ"א א"ל תקנה ולכך לא הזכיר בעשיו סלה ובישמעאל אמר סלה שפירש ממנו לעולם ומה שאמר כאן אלוהי וכאן קודש הנה אף שבדברי חז"ל נזכר שלבני עשיו אמר הקב"ה לאו דלא תרצח ולבני ישמעאל לא תגנוב ולבני עמון לא תנאף מ"מ הואיל ובאגדה ניתן רשות ניתן רשות לדרוש אף שהוא נגד חז"ל לכך לולי דמסתפינא הייתי אומר דלבני ישמעאל אמר לא תנאף או עכ"פ כיון שבני עמון לא נזכר בקרא והיינו בע"כ שלא הוצרך להזכירם מחמת שמאותו עון שלא רצה ישמעאל לקבל לא רצו גם הם ולא נתחדש ענין אצלם לכך לא נתפרשו בפ"ע ותדע שהרי מבואר בילקוט פ' ברכה שעל כל שאר האומות ג"כ סיבב הקב"ה התורה ולא רצו לקבלה ולא הוזכר זה בקרא והיינו מחמת שלא נתחדש אצלם דבר ולכך לא חשבם הקב"ה בפ"ע רק לעשיו וישמעאל שזה פירש מעון אחר וזה מעון אחר ולכך נראה שעכ"פ לישמעאל נאמר שניהם לא תגנוב ולא תנאף ויש לנו ראי' גדולה מכתוב זה שהזכיר כאן אלוהי וכאן קדוש דהנה אמרו אחז"ל דלכך כתיב לא תרצח נגד אנכי ד' אלהיך שכל השופך דמים כאילו ממחק את הדמות שנאמר כ' בצלם אלהים עשה את האדם והענין הוא דדרך העולם שכל בעל מלאכה שפועל מלאכה יפה מאוד הוא כותב על המלאכה שמו אצייר צורתו כדי שיהיו נודע לכל מי עשאו וכ"נ הקב"ה שהיותר פלא שבכל מע"ב הוא האדם כמ"ש במדרש והובא בטאו"ח גבי ברכת אשר יצר שנתקן לומר א"י את האדם בחכמת שהוא נוד מלא נקבים ואין הרוח יוצא וכיון שבמלאכה זו יש יותר פלא מהכל לכך צייר הקב"ה צורתו כביכול עליו כדי שיהיו ניכר לכל עי בראו להוציא מדעת האפקורסים ומ"ש שאף שהם מודים בסיבה ראשנה ע"מ אומרים שעזב את הארן ואין כבודו להשגיח בתחתונים רק מסרם ליד אמצעים ולדידהו אין בריאת האדם מהקב"ה רק ע"י אמצעים ובפרט למה שאח"ל במס' נדה על פסוק ומספר את רובע ישראל שבלעם תמה מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים נסתכל בדברים הללו ועזה נמשך להם להוכיח שבריאת האדם אינו מן הקב"ה לכך צייר הקב"ה עליו חותמו להראות שאף זה ממנו היו: והנה עצות אנכי ה' אלהיך הוי הכוונה דלשון אלהים הוא לשון מנהיג העולם ועיין ברשב"א בעין יעקב פ"ק דברכות גבי לעולם יהא אדם נזהר בתפלת המנחה שהאריך בזה ולכך ציוה הקב"ה שלא תהיו סבורים שהעולם מתנהג ע"י אחר רק אנכי ד' אלהיך שאני בעצמי המנהיג שלך והנה ההורג נפש מבואר במדרש שהרוגם איקונין של מלך כאילו רגם למלך עצמו ולפ"ז ההורג הנפש אם סי' הוא מודה שהאדם בצלם של הקב"ה ל"ה הורגו דהרוגם אקונין של מלך כאילו רגם למלך עצמו אך בע"כ שהוא כופר שאין האדם בצלמו של הקב"ה ואם אין האדם בצלמו של הקב"ה בע"כ שאין בריאותו ע"י הקב"ה וסובר שאין הקב"ה וא"כ כופר במצות אנכי ד' אלהיך וא"מ